מוות רך מאוד

ביום חמישי, 24 באוקטובר 1963, בשעה ארבע אחר הצהריים, הייתי ברומא, בחדרי במלון מִינֶרְוָה; למחרת היה עלי לשוב הביתה במטוס. עשיתי סדר בניירותי והטלפון צלצל. בּוֹסט חייג אלי מפריס: "לאמך קרתה תאונה," אמר.
חשבתי: מכונית פגעה בה, היא נשאה את עצמה בקשיים מרובים מן הכביש למדרכה, שעונה על מקל ההליכה שלה, ומכונית פגעה בה.
"היא נפלה בחדר האמבטיה ושברה את צוואר עצם הירך," אמר לי בוסט. הוא התגורר באותו בניין שבו גרה אמי. אמש, סמוך לשעה עשר בערב, כשעלה במדרגות עם אולגה, הבחינו בשלוש דמויות העולות לפניהם — גברת ושני שוטרים. "זה בין הקומה השנייה לשלישית," אמרה האישה. האם קרה משהו לגברת בובואר? כן. היא נפלה.