זכריא תאמר

זַכַּרִיַא תַאמֶר (בערבית: زكريا تامر; נולד ב- 1931 בדמשק) הוא סופר סורי, מהחשובים שבכותבי סיפורים קצרים וספרות ילדים בעולם הערבי. כתיבתו אלגורית, עוקצנית וסאטירית. סיפוריו הקצרים מזכירים לעיתים סיפורי עם, והם ידועים במשמעויות הנסתרות החבויות בהם. מרבית סיפוריו עוסקים באכזריותם של בני אדם, ובדיכוי העניים והחלשים בידי העשירים והחזקים. בסיפוריו שזורה ביקורת פוליטית-חברתית נוקבת על הנעשה בסוריה ובעולם הערבי.

סיפוריו הראשונים פורסמו בשנת 1957. מאז יצאו לאור אחד-עשר קובצי סיפורים קצרים, שני אוספים של מאמרים סאטיריים, ומספר רב של ספרי ילדים פרי עטו. יצירותיו תורגמו לשפות רבות, בהן גם עברית.

נוסף להיותו סופר, שימש תאמר כעורכם של כתבי עת רבים לתרבות וספרות, וככותב פורה של מאמרי דעה סאטיריים בעיתונים שונים.

בשנת 2001 זכה בפרס אל-עווייס (العويس) לספרות עלילתית בערבית.

לעברית תורגמו ספריו:

מעבר לאופק הקרוב: סיפורים ערביים בני זמננו (מערבית הוצאת 'כתר', 1989)

נמר מנייר: קובץ סיפורים (מערבית: אלון פרגמן, הוצאת 'רסלינג', 2012)

הילדים צוחקים (מערבית: אלון פרגמן, הוצאת 'עולם חדש', 2018)