קילומטר ויומיים לפני השקיעה

קילומטר ויומיים לפני השקיעה הוא הרומן הבלשי הראשון של שמעון אדף, ובו אנו פוגשים לראשונה את החוקר והבלש אליש בן זקן, המגדיר את עצמו "פקיד של החטאים האנושיים הקטנים".

בן זקן נדרש לחקירת נסיבות ההתאבדות של ד"ר יהודה מנוחין, פילוסוף ידוע לשמצה, ונסחף לחקירת מקרה מוות אחר, הרצח של דליה שושן, זמרת רוק מצליחה משדרות. חקירתו מעוררת מרבצם כוחות המעוניינים לחבל בה, כמו גם את מבול זכרונותיו של בן זקן, שהסכר שמנע מהם לפרוץ הולך ומתמוטט ככל שמתקדמת החקירה.
 

בקילומטר ויומיים לפני השקיעה מפגיש אותנו שמעון אדף עם כמה זירות בהוויה הישראלית המוכרות לו היטב: סצינת הרוק המקומית על דקויותיה, העולם האקדמי, העיר הגדולה תל אביב ולעומתה, כמו במערכת שמש אחרת, עיירות הפיתוח של הנגב. בין הזירות האלה נע הגיבור שלו, אליש בן זקן, דמות חידתית, מסקרנת ומטרידה. מצד אחד ניחן אליש, לפחות על פי אמונתם של בני משפחתו, במגע ממית, המזכיר את מגעו של המלך מידאס. מצד שני יש לו יכולת, הנרמזת בשמו, אלישע, להעיר את המתים. הוא נתפס כמחוללו של מחול המוות הסובב אותו, ובה בעת כקורבן הראשי שלו.

  
כותב על הספר העורך, יגאל שוורץ:

אליש, שהוא בעיני אחת הדמויות הספרותיות המרתקות ביותר שנוצרו בסיפורת הישראלית, הוא, כפי שמתחייב ממקצועו, יצור רציונלי - עקבי, שיטתי, שקול. אבל הרציונליות שלו פרטית וכמעט קורסת. זאת משום שהאישיות שלו - ומבחינה זו הוא דומה לכל הדמויות המרכזיות האחרות בספר, שאותן הוא מנסה לפענח - נגועה בחטא הגאווה ובקושי לאהוב ולהיות נאהב; פגמים שבעטיים הוא חוזר וחוצה ומשבש את הגבולות בין האינטלקטואלי לאישי.

על מה חשב כרגע? מבטו לא מש ממרחבי החושך המנוקב שמעליו אה, כן, דרך פתוחה, זוהרת, לעומת שבילים מעופשים ביער חשוך. מה הוא מעדיף, אם התוצאה זהה בעבורו, אם בסופו של דבר הוא לבדו? כן, גורל היה הופך את חייו לפשוטים יותר, גם אבחון חסר רחמים של אישיותו, אך מה לגבי אלה שדוחים את שתי האפשרויות להלך בעולם ובוחרים בדרך שלישית? האם יש דרך שבה האדם אינו נעשה לעבד קהה חושים? (עמ' 234)