כל שירי לאה גולדברג (שלושה כרכים)

לאה גולדברג

תיאור

בשנת 1973, כשלוש שנים לאחר מותה של לאה גולדברג, יצאה לאור המהדורה המסכמת והמוסמכת של שירתה, בשלושה כרכים. את המהדורה ערך פרופ' טוביה ריבנר, לימים חתן פרס ישראל לשירה, שעמד בקשרים קרובים עם המשוררת.


בשלושת הכרכים מובאים בסדר כרונולוגי כל ספרי השירה שהוציאה לאה גולדברג בחייה: טבעות עשן (1935), שיבולת ירוקת העין (1939), שיר בכפרים (1942), מביתי הישן (1944), על הפריחה (1948), ברק בבֹּקר(1955), מלים אחרונות" (מדור שירים חדשים באסופת השירים שפרסמה ב-1959, מוקדם ומאוחרועם הלילה הזה (1964). כן נכללו כאן אחדים משיריה האחרונים של המשוררת ושירים שפרסמה בעיתונות אך לא כינסה מעולם בספריה, בין השאר ביכורי יצירתה שהתפרסמו בכתבי עת עבריים בליטא כשהייתה נערה.

 

כשבע מאות שירים נדפסו כאן, ובהם כל שיריה הליריים של גולדברג שהולחנו וששורותיהם הפכו ממש מטבעות לשון: "מְכוֹרָה שֶׁלִּי, אֶרֶץ-נוֹי אֶבְיוֹנָה - לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר", "בְּאֶרֶץ אֲהָבַתִּי הַשָּׁקֵד פּוֹרֵח"; "הַיָּרֹק הַיּוֹם יָרֹק מאֹד. וְהָאָפֹר הַיּוֹם אָפֹר מְאֹד", "אוּלַי מָחָר אֲנִי אֶהְיֶה יָפָה מְאֹד", "בָּאתָ אֵלַי אֶת עֵינַי לִפְקוֹחַ, וְגוּפְךָ לִי מַבָּט וְחַלּוֹן וּרְאִי", "הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד, / וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם", "יָמִים לְבָנִים, אֲרֻכִּים כְּמוֹ בַּקַּיִץ קַרְנֵי-הַחַמָּה", "מֵחַלּוֹנִי וְגַם מֵחַלּוֹנְךָ / אוֹתוֹ הַגַּן נִשְׁקָף, אוֹתוֹ הַנּוֹף, / וְיוֹם תָּמִים מֻתָּר לִי לֶאֱהֹב / אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לִטְּפָה עֵינְךָ", "וְלֹא הָיָה בֵּינֵינוּ אֶלָּא זֹהַר", ועוד ועוד.

 

עוד מספרי גולדברג במגדלור

מתוך הספר
מתוך טבעות עשן, ספר הביכורים של לאה גולדברג, שנדפס בשנת עלייתה לארץ ישראל, 1935. 
 

טַבְּעוֹת עָשָׁן 

צֵל טַבְּעוֹת-הֶעָשָׁן עַל הַקִּיר 
עָף אֶל עֶדְנַת וִילָאוֹת.
הַשָּׁעוֹן מִסְתַּכֵּל בִּי וְאֵינֶנּוּ מַכִּיר
אֶת פָּנַי שֶׁשָּׁקְטוּ מְאֹד.
גַּבּוֹת מְחוֹגִים מוּרָמוֹת וּתְמֵהוֹת

שׁוֹאֲלוֹת: "הַאַתְּ הִיא? הַאַתְּ?
הַאִם לֹא רָצִית בְּשִׁנַּיִם קֵהוֹת
לְכַרְסֵם יְגוֹן-מָחֳרָת?"
שֶׁקֶט זֶה הָרוֹבֵץ כְּחָתוּל לְרַגְלַי,
בָּא אֵלַי בְּטָעוּת וַיִּישָׁן,
וְצִלּוֹ מְחַיֵּךְ לִי מֵאַרְבַּעַת כְּתָלַי
מִמְּעוּף טַבְּעוֹת הֶעָשָׁן

   ***  

יֵשׁ רֵיחַ פְּרִי נִרְקָב לְאֵלֶּה הַיָּמִים,
כִּבְדֵי דִמְעָה וַעֲטוּפֵי שַׁלֶּכֶת,
מֵאֲחוֹרֵי עָבִים חוֹלֵי-גְשָׁמִים
קָפְאָה בְּקֹר-יֵאוּשׁ הַיָּד הַמְבָרֶכֶת.
וְרוּחַ מַרְעִידָה דַלְתוֹת הַזִּכָּרוֹן,
פּוֹתַחַת וְסוֹגְרָה אֶת עִזְבוֹנוֹת הַתֹּהוּ,
וְאֶל בְּתוּלֵי-הַנְּיָר נִמְשָׁךְ הָעִפָּרוֹן
לִכְתּוֹב תְּפִלַּת-שִׁכְחָה, שֶׁלֹּא תָבִיא מַרְגּוֹעַ.
יֵשׁ חֲלוֹמוֹת-דְּמָמָה בְּאֵלֶּה הַלֵּילוֹת,
סוּמִים כִּוְלַד חַיָּה נִדּוֹן לְמַאֲכֶלֶת,
וּבַבְּקָרִים עַל פֶּצַע חֲשֵׁכָה