הו! 13 אסופה משירת העולם 1#

מחברים שונים

  • עריכה: דורי מנור
תיאור
הגיליון הנוכחי של הו! הוא אסופה קטנה של שירת העולם, ראשונה בסדרה של אסופות שיתפרסמו בכתב העת. 
 
 
מגוון השירים הכלולים בגיליון זה הוא רחב מאוד, הן מהבחינה הגאוגרפית והלשונית, הן מבחינת התקופות, הסוגות והזרמים הפואטיים שהוא חובק. הגיליון נפתח בקטע מאחת היצירות השיריות הקדומות ביותר - התאוגוניה (תולדות האלים) מאת הסיודוס, ככל הנראה מהמאה השמינית לפני הספירה - ומסתיים בשני מבחרים נרחבים של שירי מחאה ואהבה מרוסיה ומאיראן של המאה העשרים ואחת.
 
 
בין לבין כולל הגיליון שלל יצירות נוספות: אידיליה ומכתמי חוכמה מיוון העתיקה, שירה מיסטית ושירת תשוקה ערבית ופרסית מימי הביניים, רֶנְגה יפנית מהמאה השבע־עשרה, מקבץ של שירה אנגלית מהמאה התשע־עשרה, יצירות של כמה מנציגיו החשובים של המודרניזם האירופי לגווניו, כמה מנציגיהם המרכזיים של זרמי המודרניזם בשירה האמריקנית מהמאה העשרים, וכן מנואל פוֹרְקאנוֹ, המשורר הקטלאני בן זמננו, וכמה ממיטב משוררי רוסיה ואיראן העכשוויים. עוד כולל המבחר שלושה תרגומי שירה גנוזים של דליה רביקוביץ, שמתפרסמים לראשונה.
 
 
כל השירים מופיעים כאן בפרסום ראשון, ורובם הגדול תורגמו במיוחד לגיליון החדש - מ־ 12 שפות שונות - על ידי מיטב מתרגמי השירה בישראל.
 
מתוך הספר
במבוי הסתום הזה 
אַחמַד שָׁאמְלוּ
מפרסית אורלי נוי

     
הֵם מְרִיחִים אֶת הֶבֶל פִּיךְ לִבְדֹּק
שֶׁמָּא אָמַרְתְּ דִּבְרֵי אַהֲבָה
הֵם נוֹבְרִים בְּלִבֵּךְ לִבְדֹּק
שֶׁמָּא מִסְתַּתֶּרֶת שָׁם שַׁלְהֶבֶת
 
יָמִים מְשֻׁנִּים הֵם אֵלֶּה, יָפָתִי
 
וּמַצְלִיפִים בָּאַהֲבָה בְּצַד מַחְסוֹמֵי הַדְּרָכִים
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הָאַהֲבָה בַּמַּרְתֵּף
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הַתְּשׁוּקָה בַּמַּרְתֵּף
 
וּבַמָּבוֹי הַסָּתוּם הַפְּתַלְתַּל וְהַקַּר
הֵם מְזִינִים אֶת הָאֵשׁ בִּבְעֵרַת מִזְמוֹרִים וְשִׁירִים
אַל תִּסְתַּכְּנִי בְּמַחְשָׁבוֹת
 
יָמִים מְשֻׁנִּים הֵם אֵלֶּה, יָפָתִי 
    זֶה שֶׁדּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת לְעֵת לַיִל
בָּא כְּדֵי לְהָמִית אֶת הָאוֹר
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הָאוֹר בַּמַּרְתֵּף
 
רְאִי אֶת הַקַּצָּבִים
הַמְּשַׁחֲרִים לַטֶּרֶף בְּקֶרֶן הָרְחוֹב
עִם סַכִּינִים מְדַמְּמִים
מְנַתְּחִים אֶת הַחִיּוּכִים מִן הַשְּׂפָתַיִם
וְאֶת הַשִּׁירִים מִן הַפֶּה
וְצוֹלִים קָנרִָיוֹּת
עַל לֶהָבָה שֶׁל פִּרְחֵי יַסְמִין וְלִילָךְ
הַשָּטָׂן שִׁכּוֹר נצִָּחוֹן
חוֹגֵג בַּמִּשְׁתֶּה לְאֵידוֹ שֶׁל אֲסוֹנֵנוּ
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת אֱלֹהִים בַּמַּרְתֵּף
 
יָמִים מְשֻׁנִּים הֵם אֵלֶּה, יָפָתִי