חיבוקו הקר של הכוח

חמש מסות על אלימות, מלחמה ושירה מאת הפילוסופית הצרפתייה, שהצטרפה למאבק נגד הפשיזם במלחמת האזרחים בספרד והיתה פעילת תנועת ההתנגדות (הרזיסטנס) במלחמת העולם השנייה, סימון וייל (1909–1943) – "הרוח הגדולה היחידה של תקופתנו” במילים של אלבר קאמי.

מתוך המאבק למען הטוב והצדק נוכחה וייל לדעת שכוח ואלימות הם תוצר טרגי של נסיבות הקיום האנושי. אסופת המאמרים שלפנינו – מופת של ידענות מפליגה ושל יושר מוסרי ואינטלקטואלי מיוחד במינו – מציגה את מחשבותיה של וייל על מושג הכוח ועל מקומו ביחסים בין בני אדם. 

המסות הכלולות בספר:
בל נתחיל מחדש את מלחמת טרויה
הרהורים אחדים על מקורות ההיטלריזם
האיליאדה או שירת הכוח
גסיסתה של ציוויליזציה בראי שירה אפית
מה טיבה של ההשראה האוקסיטנית

פתח דבר: מיכאל מנקין. האיור על הכריכה: יניב רותם