ספר ראשון בסדרה על בִּישְּׂמָה (קיצור של ביש-מזל), מכשפה צעירה שנוטה להסתבך בצרות: לפעמים היא שוכחת שלדברים שהיא אומרת יש נטייה להתגשם. לא פלא שֶׁמַּחְשְׁמָה, זקנת המכשפות, מודאגת קצת כשהיא מטילה עליה להכין ארוחה ל-66 מכשפות מורעבות, ולא סתם ארוחה, אלא ארוחת מלכים.
זהו ספרה הרביעי של ציפור פרומקין והראשון בסדרת מזל ביש. ספריה הקודמים: קצה העולם (הוצאת טל-מאי), הספרייה הניידת ממריאה (הוצאת צילי) וריקי לי וו דבוקה לכיסא! (הוצאת טל-מאי), שעליו זכתה בפרס היצירה הספרותית לילדים ונוער על שם דבורה עומר לשנת 2019.
הספר זכה לשבחי הביקורת, למשל, עופרה רודנר, הארץ:
הספר הוא עירוב מעניין של ז'אנרים, אלמנטים תקופתיים והשפעות. הוא מזכיר קלאסיקות שנכתבו במאה ה-19 ("אליס בארץ הפלאות", "בגדי המלך החדשים" ו"הקוסם מארץ עוץ") ובאופן טבעי יש בו אווירה ימי־ביניימית, כולל בסופו הגרוטסקי. יש בו אפילו קצת טעם שייקספירי (המכשפות בסיפור מזכירות במשהו את אלה שב"מקבת"). אבל בעיקר, ברוחו ובגישתו לקוראים, הוא קרוב להומניסטים הרדיקלים של ספרות הילדים מלפני מלחמת העולם השנייה ואחריה, כמו יאנוש קורצ'אק, אריך קסטנר, טובה ינסון ואסטריד לינדגרן [...] את הגעגוע לספרות הילדים הקלאסית מאמצע המאה הקודמת אפשר לזהות גם בשיתוף הפעולה של פרומקין עם המאיירת לירון כהן, שאיוריה היפהפיים מזכירים בין היתר את ינסון ואת עיתוני הילדים של פעם [...] זהו ספר חצוף, מצחיק, מרושע ומלא אבסורד נהדר. משמח לקרוא על כריכתו האחורית שמובטח לו ספר המשך.
המטאטא נכנס פנימה, נשכב על הרצפה ועצם את עינו. "אפילו לגנוח אין לי כוח", גנח. מיד אחר כך עלתה ממנו נחרה כבדה. לפני בישמה, לעומת זאת, עמדה עבודה רבה. ראשית מילאה את הסירים במים ואחר כך תחבה אגודת עשב יבש מתחת לכל אחד מהם והבעירה בהן אש. הסירים הלכו והתחממו. היא הוציאה את השק ... התירה את הקשר והוציאה מן השק את ששת המלכים בזה אחר זה, והטילה אותם לתוך הסירים. המלכים היו כעת בגודל של תרנגולים. אחדים מהם ניסו למחות... בישמה חבטה בראשם על מכסי הסירים והניחה אותם מעליהם, ליתר ביטחון.
