אנחנו אוהבות לטבול בשירה, לתת למילים לעשות בנו מעשים. לא תמיד אנחנו מבינות הכול, אבל כנראה שזה לא העיקר. את ההמלצות שלנו לספרי שירה חדשים מהארץ והעולם אנחנו פותחות בספר החדש היינו משונים – שירים משנת מלחמה מאת עמוס נוי, רוני אלדד ואריאל זינדר, ובספרה החדש של המשוררת, המסאית והמורה המוערכת שרון אס, שבליבו קריאה בדיאלוג אפלטוני, המתקיימת בחדרה של חבֵרה שימיה אוזלים, היא דליה שלנו, דליה שלף ז"ל, ממקימות המגדלור.
עוד בהמלצות: גיליון חדש של כתב העת הו! – שירה על סף תהום, המוקדש כולו לשירת מקור עכשווית; עותקים אחרונים לספר המיוחד והיפהפה מחברות מאת המשוררת אגי משעול והצייר יאן ראוכוורגר, שראה אור במהדורה מוגבלת; ספרי שירה ישראלים חדשים מאת אהרן שבתאי, שני פוקר, נעם פרתום, אלקס ריף, אלי הירש, עינת מוגלד, רוני סומק, רמי סערי, ארז ביטון, דרור בורשטיין, חגית גרוסמן, תהילה חכימי, אודי שרבני, נתן וסרמן ואחרים/ות; מבחר ספרי שירה מתורגמים של משוררות ומשוררים מארצות רחוקות, בהם/ן לואיז גליק, פדריקו גרסייה לורקה, קרולין פורשה, דוריאן לקס, מחמוד דרוויש, פרננדו פסואה ופרואנה פיאז; תרגום של המשורר אמיר אור מסנסקריט לבהגווד גיטה (או בהגווד גיטא; מילולית שיר האל); ספרו החשוב על משמעות הספרות של המשורר האמריקאי עזרא פאונד; אנתולוגיית השירה הראשונה מסוגה, בעיני היא ברה, המתמקדת באופן פואטי-היסטורי בזנות ובפורנוגרפיה; ואנתולוגיית השירה המיוחדת, הסיכוי הפראי לחיות, המביאה תרגומים משירי משוררות מהפכניות באמריקה של שנות השישים והשבעים הסוערות של המאה העשרים. בימים אלה, כשהשקפותיהן והישגיהן של משוררות אלה מאוימים יותר ויותר, גם בחברה הישראלית, שירתן היא נקודת אור נחוצה.
