על מאהבים, משפחה, אובדן והבטחה חמקמקה של אוטופיה ברומן של מחברת חיים קטנים, האניה ינגיהארה, המשתרע על פני שלוש מאות שנים ושלוש גרסאות שונות של הניסוי האמריקאי, בגרסה חלופית של העיר ניו יורק ב-1893, ב-1993 וב-2093.
ב-1893, ניו יורק היא חלק מהמדינות החופשיות, שבה אנשים יכולים לחיות ולאהוב את מי שהם רוצים (או כך לפחות נראה). נצר צעיר ושברירי למשפחה מכובדת מתנגד לאירוסים ראויים כביכול ונמשך לדמות חסרת אמצעים. במנהטן של שנת 1993, שנצורה על ידי מגיפת האיידס, חי צעיר מהוואי עם בת זוגו המבוגרת והעשירה בהרבה, ומסתיר את ילדותו הבעייתית ואת גורל אביו. ובשנת 2093, בעולם שסוע במגפות ונשלט על ידי שלטון טוטליטרי, נכדתו הפגועה של מדען רב עוצמה מנסה לנווט את החיים בלעדיו ולפתור את תעלומת היעלמות בעלה.
In an alternate version of 1893 America, New York is part of the Free States, where people may live and love whomever they please (or so it seems). The fragile young scion of a distinguished family resists betrothal to a worthy suitor, drawn to a charming music teacher of no means. In a 1993 Manhattan besieged by the AIDS epidemic, a young Hawaiian man lives with his much older, wealthier partner, hiding his troubled childhood and the fate of his father. And in 2093, in a world riven by plagues and governed by totalitarian rule, a powerful scientist’s damaged granddaughter tries to navigate life without him – and solve the mystery of her husband’s disappearances.
These three sections are joined in an enthralling and ingenious symphony, as recurring notes and themes deepen and enrich one another: A townhouse in Washington Square Park in Greenwich Village; illness, and treatments that come at a terrible cost; wealth and squalor; the weak and the strong; race; the definition of family, and of nationhood; the dangerous righteousness of the powerful, and of revolutionaries; the longing to find a place in an earthly paradise, and the gradual realization that it can’t exist. What unites not just the characters, but these Americas, are their reckonings with the qualities that make us human: Fear. Love. Shame. Need. Loneliness.
