ספרה השלישי של תמר מרין, זוכת פרס ראש הממשלה ופרס שרת התרבות, הוא רומן פסיכולוגי בעל אלמנטים של סיפור בלשי. צמד שוטרים מוזעק באישון לילה לדירתה של איה אבישר, גרושה בתחילת שנות הארבעים לחייה. בצהרי אותו יום, עיליי שחר, הגרוש שלה, מופיע בדירה שבה התגורר בעבר איתה ועם ילדיהם, ותובע ממנה לשקול מחדש את הגירושים. או למעשה, לחזור בה מהם. ועד אז – איה נשארת בדירה ולא יוצאת ממנה.
הדרמה שמתחוללת בדירה בין איה לעיליי – שנעה בין גילויי אהבה לבין כעסי עבר, התחשבנויות, איומים ואלימות – נמסרת דרך הגרסאות השונות של שניהם להתרחשות, על כל השאלות שהן מעלות: למה איה מאפשרת לעיליי להישאר בדירה? ואם נוכחותו נכפית עליה, מדוע הוריה מצדדים דווקא בו? אמנם כבר יש לאיה זוגיות חדשה עם ורד, אך האם היא באמת המשיכה הלאה? ומצד שני: האם עיליי אכן מתחרט על הגירושים, או שאולי הוא מונע על ידי אינטרסים אחרים לגמרי? ומה בדיוק קרה בינו לבין ליה, בת זוגו הצעירה?
הדיירת עוסק בסוגיות רלוונטיות במיוחד לעידן הנוכחי - התוצאות הכלכליות של גירושים, הקושי להגיע לעצמאות בעידן של חוסר ודאות כלכלית ותעסוקתית, אלימות רגשית, ההשפעות של יציאה מהארון בגיל מאוחר - ובקושי הנצחי להיפרד לצד הפחד הנצחי לא פחות מסימביוזה והיבלעות.
השכנים היו אלה שגרמו לעיכוב, בסופו של דבר. שני השוטרים התרוצצו בחדר המדרגות במשך חצי שעה לפחות, עולים ויורדים מקומה לקומה, כי כמה שכנים טענו בשכנוע מוחלט שהצעקות הגיעו מהקומה השנייה. גר שם זוג שרב כל היום וכל הלילה — כשהילדים היו בבית, וגם אחרי שהלכו לישון, כך אמרו — לפעמים האישה היתה צועקת גם כשהגבר היה יורד במדרגות כדי להוריד את הזבל, דרך הדלת הפתוחה היא היתה צועקת, "תחזור הנה מיד, אני מדברת אליך!" אף אחד מהם לא העלה בדעתו שהצעקות הגיעו דווקא מהקומה השלישית, זאת שמתחת לגג, כי בדירה הזאת שרר בתקופה האחרונה שקט מוחלט. השכנים שהיו בבית באותו יום לא הצליחו לזכור אם גם בעבר היתה הדירה שקטה לגמרי, רובם היו דיירים חדשים ששכרו דירה בבניין במהלך השנתיים האחרונות, מאז שמחירי השכירות בו ירדו משמעותית עקב ההודעה על פרויקט תמ"א שהיה אמור לצאת לדרך, למרות שבפועל שום דבר לא זז כבר חמש שנים. ובכל זאת, כשמיכל חיון שאלה את אבי בנימיני, "לא אמרת שהילדה שהתקשרה לתחנה דיברה על הקומה שמתחת לגג?" עיניו של אבי הצטמצמו לרגע, כאילו ביקש לשחזר איזשהו פרט שנשמט מזיכרונו, ואז החל לרוץ למעלה. מיכל, שהיתה מהירה כמעט כמוהו, רצה אחריו, ושניהם נעצרו מול הדירה בקומה השלישית, שמספרה, כפי שהתגלה להם באותו הרגע, היה 13.
