גיליון דצמבר 2023 של מאזניים - דו-ירחון לספרות בעריכת תמר מרין, הנושא את הכותרת מין, ומתפקע מכל טוב העשייה הספרותית העכשווית - שירה, פרוזה ומסות.
בין הדפים תמצאו מסות, שירים וסיפורים מאת ענת עינהר, עמרי חורש, רינת שניידובר, כרמית רוזן, ורד קופיץ, יונתן פיין, ברוך יעקבי, ריטה קוגן, שירז אפיק, אלי הירש, גיתית דהן, דנה ג. פלג, אמילי מואטי, איה סומך, נדיה אייזנר, רות פוירשטיין, יעל משעלי, מרים קוץ, דורית זילברמן, שלומית אהרוני ליר וחנה הרציג.
מתוך דבר העורכת:
גיליון מין של מאזניים נולד כרעיון לפני ה־7 באוקטובר, מתוך דימוי חזותי: מפגש ברישום של האמן רוני חג׳ג׳, המופיע על כריכת הגיליון, הציג ספק פנטזיה ספק סיוט על מין ומיניות, וגרם לי לשאול את עצמי, איך ייתכן שלאחר כל כך הרבה שנות פעילות של כתב העת, עדיין לא הקדשנו גיליון של מאזניים לאחד הכוחות המניעים – ולפעמים גם המשבשים – של העולם?
האמירה כי הגיליון נהגה לפני ה־7 באוקטובר עלולה לרמז על איזו נימה של אפולוגטיקה מצידה של העורכת שבחרה לפרסם גיליון על מין בעיתות מלחמה, בזמן שבו בני אדם נהרגים, מעונים ומוחזקים בשבי, מאבדים משפחות ובתים. ובכל זאת, אין כאן התנצלות; לא רק משום ש״חשוב״ לעסוק במין כדי “להיאחז בחיים״ או “לשמור על אופטימיות״ בזמני משבר, אלא גם משום שהמין עצמו מגלם בתוכו לא רק את קוטב החיים, העונג וההנאה אלא גם את יצר המוות, האיון וההתכלות, כפי שכבר נכתב ונאמר כה רבות. למעשה, המין יכול להפוך בעצמו לאזור מלחמה של ממש, בין אם ביחסים האינטימיים, בתוך קשרים שנעכרו ושינו את מסלולם, ובין אם בספרה הפוליטית הפולשת אל תוך היחסים האינטימיים, כמכשיר של שליטה, וכאמצעי לזרוע אימה וחורבן, והרי תזכורת מפלצתית במיוחד לעניין הזה קיבלנו שוב בעקבות ה־7 באוקטובר.
איור השער: רוני חג׳ג׳
