עיצוב כאמנות הוא מסע מאויר באפשרויות האמנותיות של העיצוב המודרני תחת האני-מאמין "לדעת לראות" של ברונו מונארי (1998-1907) - מגדולי המעצבים בכל הזמנים, שנחשב ל"ילד הרע" של עולם העיצוב האיטלקי במאה העשרים.
לפנינו מסע שמשרטט את הדרך שבה אחד המוחות הדגולים של המאה העשרים חי את האמנות שאותה יצר, ועיצב את האמנות שאותה חי. מנורות, שלטי דרכים, טיפוגרפיה, כרזות, ספרי ילדים, פרסום, מכוניות, כיסאות - אלה רק חלק קטן מהאובייקטים שנגע בהם על מנת לחדש את הקשר שאבד מזמן בין האמנות לקהל, בין אנשים חיים לבין אמנות כדבר חי, ולהדגיש את התפקיד שממלא העיצוב בפריטים הכי יומיומיים שלנו.
"לאונרדו החדש", כינה פיקאסו את מונארי, שהיה פוטוריסט נצחי, ממציא, אמן, מעצב חזותי-גרפי-תעשייתי, פסל, צייר, סופר לילדים, מעצב רהיטים, מומחה לקסֶרוֹגרפיה, קולנוען, משורר, בונה צעצועים, כותב, הוגה יצירתי, חוקר קינֶסתֶנזיה (תחושת התנועה), מרצה, מהפכן מחשבתי, חוקר-מרחב בלתי נלאה, אסתטיקן ניסויי.
כדי לשמר את רוח הילדות במשך החיים יש לשמר את הסקרנות ללמוד, את ההנאה שבלהבין ואת התשוקה לתקשר.
