לראשונה בעברית, הרומן האקזיסטנציאליסטי של הסופר והמוזיקאי האמריקאי (אשר חי שנים רבות בטנג'יר) פול בולס, אשר היה לספר פולחן מאז פרסומו באנגליה ב־1949 וגם עובד ב-1990 לסרט מצליח בבימויו של ברנרדו ברטולוצ'י.
פורט וקיט מורסבי, בני זוג מניו יורק, יוצאים למסע במדבר סהרה כדי לא ליפול למדבר שבתוכם ולתהום שביניהם. הם מתעלמים לחלוטין מהאותות ומהסימנים שהם מקבלים לאורך הדרך בנוגע למנהגים, לשפה ולתרבות של בני המקום.
טנסי ויליאמס כתב על הרומן בניו יורק טיימס: "[...] הספר מביא את הקורא במגע פתאומי ומפתיע עם כישרון בעל בשלות אמיתית ותחכום שכמוהו כבר התחלתי לחשוש שמצוי בימינו רק בקרב הסופרים הצרפתים המורדים כמו ז'אן ז'נה ואלבר קאמי וז'אן־פול סארטר [...] כנראה רבים וטובים יקראו את הספר ויהיו מרותקים אליו בלי לחשוד שהוא משקף את מה שמפחיד ונסתר ביותר בסהרה של ניהיליזם מוסרי, שגזע האדם נודד אליו בעיוורונו".
הוא הקיץ ופקח את עיניו. לחדר הייתה חשיבות מועטה מאוד בעיניו; הוא היה שקוע עמוק מדי בתוך אי־ההוויה שממנה הגיח זה עתה. לא היה בכוחו למקם את עצמו בזמן ובמרחב, וגם חסרה לו התשוקה לכך. הוא היה במקום כלשהו, הוא חזר משום מקום דרך מרחבים ריקים. בלב תודעתו שכנה ודאות של עצב אין־סופי, אך העצבות הרגיעה אותו משום שרק אותה הכיר. הוא לא נזקק לתנחומים מלבדה. זמן־מה שכב דומם לחלוטין בנוחות מוחלטת ובהרפיה מוחלטת, ואז שקע שוב באותה תנומה קלה הבאה בעקבות שינה עמוקה וממושכת. לפתע פקח את עיניו והביט בשעון שעל ידו. זו הייתה פעולה אוטומטית לחלוטין, כי כשראה מה השעה היה מבולבל ותו לא. הוא התיישב, התבונן בחדר חסר הצביון, הניח את ידו על מצחו, נאנח עמוקות ונפל שוב לאחור על המיטה. אבל עכשיו היה ער. לאחר שניות אחדות הוא ידע היכן הוא, ידע שעכשיו שעת אחר צהריים מאוחרת, ושהוא ישן מאז ארוחת הצהריים.
