פרשת סן-פיאקר

גירוד ביישני בדלת; רחש של חפץ המונח על הרצפה; קול חטוף: "השעה חמש וחצי! הצלצול הראשון של המיסה נשמע כרגע…"

מזרן הקפיצים חרק כשמגרה הזדקף על מרפקיו, ובעודו מביט בהשתוממות באשנב שבגג המשופע, המשיך הקול: "אתה אוכל מלחם הקודש?" הפקד מגרה עמד עכשיו, רגליו יחפות על הרצפה הקפואה. הוא פסע לכיוון הדלת, שנסגרה בחוט חלוד הכרוך על שני מסמרים. הוא שמע צעדים נמלטים במרוצה, וכשיצא אל המסדרון הספיק להבחין בדמות אישה בגופייה דקה ובתחתונית לבנה. הוא הרים את כד המים החמים שהביאה לו מארי טאטן, סגר את הדלת וחיפש פיסת ראי שיוכל להתגלח מולה.

הנר עמד לדעוך. מחוץ לאשנב עדיין היה לילה, לילה קר של ראשית החורף. כמה עלים מתים נאחזו בענפי הצפצפות שבכיכר הגדולה.