מבחר משיריו של המשורר האמריקאי ויליאם קרלוס ויליאמס (1883–1963), ממפלסי הדרך למודרניזם בשירה האמריקאית, שאת שיריו ממלא – ושולח שלוחות אל עולם הרוח – האובייקט העירום, בעיקר מן הטבע אבל גם מעולם האמנות (למשל, בשירים בעקבות ברויגל).
ליקט, תרגם והוסיף סוף־דבר שמעון זנדבנק, חתן פרס ישראל לתרגום שירה.
תבנית מֶטרית
הִנֵּה צִפּוֹר בַּצַּפְצָפוֹת!
זוֹהִי הַשֶּׁמֶשׁ!
הֶעָלִים דְּגִיגִים צְהֻבִּים קְטַנִּים
שׂוֹחִים בַּנָּהָר.
הַצִּפּוֹר מְרַחֶפֶת מֵעֲלֵיהֶם,
עַל כְּנָפֶיהָ יוֹם.
פֶבּוּס!
הוּא זֶה שֶׁמֵּפִיץ
אֶת זָהֳרוֹ בֵּין הַצַּפְצָפוֹת
הוּא זֶה שֶׁשִּׁירָתוֹ
מְכַסָּה בְּאוֹר אֶת סְאוֹן
הֶעָלִים הַמִּתְנַגְּשִׁים בָּרוּחַ.
