האלכסון של אמש הוא ספרו הרביעי של ישראל נטע, חתן פרס יהודה עמיחי לשירה.
נטע נשען על מסורות קיימות - שירה שקולה, פואמה קצרה בפרוזה, שירה פסטורלית, מזמורי תהילים – משלב ביניהן באופן מרתק ומסמן בספריו טריטוריה פואטית משלו.
בַּפְיוֹרְדִים שֶׁל הַחִטָּה כְּבָר נִזְרַק מְעַט זָהָב. בְּרוֹם הַגִּבְעָה:
שְׁלֹשָה עֲצֵי אֵשֶׁל עַתִּיקִים. כְּלוֹמַר, לֹא מַמָּשׁ עַתִּיקִים, אוּלַי
מֵרֵאשִׁית הַמֵּאָה, אוֹ מַשֶּׁהוּ. שׁוּרַת בְּרוֹשִׁים נִצֶּבֶת לְאֹרֶךְ
פַּרְדֵּס נִפְקָד, כֶּתֶם חַרְצִיּוֹת פּוֹרֵץ הֵיכָן שֶׁהַמְרַסֵּס הֶחְמִיץ כַּמָּה
מֶטְרִים. כִּמְעַט שָׁקֵט. בָּאָזְנַיִם עוֹד מִתְנַגְּנִים אַמְדוּרְסְקִי הַבֵּן
וְגוּרְיוֹן הַזָּקֵן. כִּמְעַט לְלֹא קוֹל, הַזָּקֵן. שָׁרִים שִׁיר הַשִּׁירִים. עַרְשֵׂךְ
רַעֲנָנָה. אָיֹם כַּנִּדְגָּלוֹת. סוֹפְסוֹף הֵבַנְתִּי מַה הִתְכַּוֵּן עֲקִיבָא:
קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים
