בֶּעָתִיד יוּכְלוּ לְשַׁנּוֹת בְּנִתּוּחַ
אֶת מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁבִּפְנִים הוּא יֶלֶד
אוֹ שֶׁבִּפְנִים הוּא אֲגַם,
יִתְּנוּ לוֹ לִלְבֹּש שִׂמְלַת מַיִם זוֹהֶרֶת
וְהוּא יַרְגִּישׁ חַיּוֹת מַיִם קְטַנּוֹת, וְסַחַף
וּבְסוֹפוֹ
חוֹל זָהָב.
וְאֶת מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁהוּא פֶּרַח
שֶׁנִּשְׁתַּל בְּבָשָׂר וּבְעוֹר, וְאֶת מִי שֶׁיִּרְצֶה לִהְיוֹת
לְמָשָׁל צִפּוֹר.
וּלְמִי שֶׁלֹּא יִרְצֶה לִהְיוֹת עוֹד
יִתְּנוּ לֹא לִהְיוֹת. וּלְמִי שֶׁבּוֹדֵד
יִתְפְּרוּ אָדָם לְחֵיקוֹ
בִּתְפָרִים שֶׁנְּמַסִּים לְתוֹךְ הַגּוּף
וְאֵינָם מַשְׁאִירִים צַלֶּקֶת,
וּלְמִי שֶׁאֲהוּבוֹ הָפַךְ לְצִפּוֹר וּפָרַח
יִתְּנוּ פֵּרוּרֵי לֶחֶם
וְיִתְּנוּ לוֹ מִשְׁקֶפֶת.
***
בין הערביים, כשהכלבים
מַגִּיעִים אֶל סַף אַהֲבָתָם
וְקוֹרְאִים אֵלֶּה לְאֵלֶּה, וּבִזְכוּתָם
הַתִּינוֹקוֹת בְּבִכְיָם,
אָז כְּמוֹ גֶּלֶד
יוֹרֵד תְּרִיס עַל הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ,
הַיּוֹם מִסְתַּיֵּם וּפֶצַע הַשֶּׁמֶשׁ נִסְגָּר,
רַק נִסְגָּר, לֹא נִרְפָּא,
הַיּוֹם אֵינוֹ נִרְפָּא,
רַק נִגְמָר.
מוּל הַתְּרִיס הַמּוּגָף
תִּינוֹקוֹת חֲבוּקִים בְּאִמָּם
כְּמוֹ עִנְבָּלִים בְּפַעֲמוֹנֵי רוּחַ,
מַגִּיעִים אֶל סַף אַהֲבָתָם.
