ידין ומוריה גדלו בהתנחלות דתית קטנה, וגם בבגרותם, כשהתרחקו ממנה, לא הצליחו להותיר אותה מאחור. כאשר מתברר למוריה שהיא מפילה את מיגל, התינוק שהיא נושאת ברחמה, היא אינה מסוגלת לשתף בכך את בעלה. האובדן מציף את מהלך החיים המורכב של בני הזוג, שדומה שנועדו זה לזה כבר בילדותם, ועליו היא מספרת לתינוק שלא ייוולד.
ימים של חול הוא ספר הביכורים של רעיה ג׳קסון זלקינד, המשמיעה קול חדש בתרבות הישראלית: קולם של צעירים שנולדו בהתנחלויות וחוו על בשרם את הטראומה של האינתיפאדה, את המחנק שבקהילה קטנה, את הוויית החיים על הקצה.
אישה הולכת ברחוב ומדממת תינוק והעולם שותק.
העולם שותק לא כי הוא רע או אדיש או שתקן. זאת אומרת, העולם אדיש ולפעמים רע, לא בהכרח שתקן, אבל אף אחת מאלה היא לא הסיבה לכך שעכשיו העולם שותק כשהיא, האישה, מדממת את התינוק שלה.
הוא שותק כי הוא לא יודע.
