אנדריאה

הבוקר היה פנוי ויואב החליט לשוטט קצת במילנו. היום היה אפור ולח. פה ושם היו המרצפות מבוקעות מיושן. לפי שמות החברות הגדולות שהתנוססו על בתי המידות, ניכר שהעיר נהפכה לבירה הכלכלית של איטליה. אבל ליבו של יואב נמשך אל הקתדרלה, אף שבביקוריו הקודמים סבר שהיא 'גותית יותר מגותית'.

'פרץ בלתי מרוסן של רצון לעשות שיהיה יפה,' אמר לאשתו בביקורם בעיר לפני שנתיים. 'אני מעדיף את האיפוק הסגפני של הכנסיות בצרפת ובגרמניה.'

אף על פי כן, כשעמד עתה במרכז הכיכר מול חזית הכנסייה, הוא הניח למגדלי הפעמונים שהארד שנוצקו ממנו העלה מזמן חלודה, לצריחים הדקיקים הנראים כתלויים באוויר, לרקמה האוורירית של שיש בוהק, להתפרץ מול פניו, וכמו נסחף במערבולת של גל מקציף העומד לשטוף אותו עם הכיכר כולה.

'זה דומה לשטף צלילי עוגב כשהצלילים הגבוהים של החצוצרות מלוּוִים בצלילים הנמוכים של הבס הממלמל מלמטה.'

אשתו נהגה ללגלג על נטייתו להעתיק חוויות מתחום לתחום ולתרגם במילים חוויות של טעם, ריח או מראה.