בכותר ה־29 בסדרת דרש של הוצאת דחק: תרגום עברי חדש, קולח ומוער של שולי ספיר לקמילת השקרים (The Decay of Lying) – דיאלוג/מניפסט מכונן של הסופר, המחזאי והמשורר האירי אוסקר ויילד.
במאמר, שראה אור לראשונה ב־1889 בכתב העת האנגלי The Nineteenth Century, שוטח ויילד בדיאלוג סוקרטי מלא ברק, הומור וידענות את עיקרי משנתו האסתטית:
א) האמנות מבטאת את עצמה ולא שום דבר אחר.
ב) האמנות הגרועה היא תמיד תוצאה של השיבה לחיים ולטבע, והעלאתם לדרגת אידיאל.
ג) החיים מחקים את האמנות הרבה יותר משהאמנות מחקה את החיים.
ד) מטרתה האמיתית של האמנות היא לשקר, לספר דברים נפלאים וחסרי־שחר.
