מוות מאושר

אלבר קאמי

שם מקור: La mort heureuse

  • תרגום: ניר רצ'קובסקי
  • עריכה: אברהם קנטור, נגה אלבלך
  • עיצוב: דוד בן הרא"ש
תיאור
התביעה לאושר של פטריס מרסו, פקיד צעיר החי באלג'יריה תחת השלטון הקולוניאלי הצרפתי, מובילה אותו לבצע רצח שהוא ספק המתת חסד. כספו של המת מאפשר למרסו למרוד בשגרה המאוסה עליו, והוא יוצא למסע נואש בחיפוש אחר האושר. במסעו הוא מיטלטל בין בדידות קיומית לבין נהנתנות דקדנטית.

 

מוות מאושר הוא הרומן הראשון שכתב הסופר והפילוסוף הצרפתי יליד אלג'יריה אלבר קאמי, חתן פרס נובל לספרות וממעצבי המחשבה האקזיסטנציאליסטית. הוא היה אז בתחילת שנות העשרים של חייו. קאמי גנז את כתב היד לטובת כתיבת הזר, שבמובנים מסוימים נשען על אותו רומן גנוז ונובט ממנו. הספר ראה אור בצרפת בשנת 1971, כעשור לאחר מות המחבר, ומאפשר חלון הצצה נדיר לרגע היוולדות הגותו וסגנונו של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים.

מתוך הספר
השעה היתה עשר בבוקר, ופַּטריס מֶרסוֹ פסע בצעדים קצובים אל הווילה של זַגְרֶס. בשעה זו נהגה האחות־המטפלת לצאת לשוק, והווילה היתה ריקה. היה זה חודש אפריל ובוקר האביב הנאה, הבוהק והקר האיר באור כחול, צלול וקפוא. השמש היתה גדולה ומסנוורת, אך לא הפיצה חום. אורנים עיטרו את המדרונות שליד הווילה, ואור צלול ניגר לאורך הגזעים. הדרך העולה היתה שוממה. מֶרסוֹ אחז בידו מזוודה, וביפעת הבוקר הזה של העולם המשיך ועלה, לקול הלמות צעדיו על הדרך הקרה. ידית המזוודה חרקה קצובות בידו.
 
***
 
מי שיש לו כסף, יש לו זמן. על זה אני מתעקש. הזמן נקנה בכסף. הכול נקנה בכסף. להיות או להיעשות עשיר, פירושו שיש לך את הזמן הנדרש כדי להיות מאושר, אם אתה ראוי להיות מאושר.