אֵינֶנִּי אוֹהֶבֶת לְדַבֵּר בְּמַקְהֵלָה,
לָכֵן קוֹלִי רוֹעֵד. לָכֵן הוּא בּוֹדֵד.
אֲבָל הַיּוֹם שָׁמַעְתִּי פִּתְאֹם
קוֹל שָׁר בְּקוֹלִי,
וְשָׁמַעְתִּי אוֹתִי בְּמַקְהֵלָה גְּדוֹלָה
שֶׁל הַשָּׁבִים מִן הַמֶָּוֶת
אֶל תְּשׁוּקַת הַחַיִּים.
כישוף
חֲמֹל עָלַי, מִי שֶׁקָּנָה אוֹתִי בְּזוֹל.
מַתֵּק אֶת שְׁחוֹר מְרִירוּתִי, הֲרֵי אַתָּה יָכוֹל הַכֹּל!
וַדֵּא שֶׁלֹּא אֶפֹּל בְּאִוַּלְתִּי. גּוֹלֵל מִבְּאֵרִי מִכְשׁוֹל.
טַאטֵא אֶת הַשֵּׁדִים שֶׁלִּי אֶל פַּח הַשְּׁאוֹל.
לַמֵּד אוֹתִי לִזְרֹחַ, לָאוֹר, לַמְרוֹת הַשְּׁכוֹל.
