הכתיבה - הן כאמצעי לחקירה אישית והן ככלי לניסוח פומבי של מחשבה תיאורטית - מלווה את עבודת הסטודיו של הצייר ופעיל השמאל לארי אברמסון מראשית דרכו. יצירתו המקורית, לצד פעילותו רבת השנים כמחנך וכמי שמשמיע את קולו למען דו-קיום שוויוני בין ישראלים לפלסטינים ונגד פגיעה בחופש הביטוי, עשו אותו לדמות מרכזית ומשפיעה בשיח האמנות והתרבות של העשורים האחרונים.
כתיבתו של אברמסון נעה בין סוגות ספרותיות שונות - החל בפורמטים עיוניים אקדמיים, דרך אפוריזמים אלגוריים ועד לכתיבה פיוטית אישית - והיא מוגשת עכשיו לראשונה כמשנה מרובדת, ממוינת וסדורה.
עבורי, הריק והחרדה שהותיר אחריו המודרניזם המהפכני הפכו לנקודת תצפית, למרחב עבודה ולאורח חיים. מתוך הזמן המושהה של המדיום מרגלת העין אחר העולם, סקרנית, חושקת וחשדנית. ההתנגדות לעריצות של התרבות מובילה אל פתח הסטודיו. הסטודיו של האמן הוא התא המחתרתי המסוכן מכולם. משם אני שולח אליכם איגרת זו.
לארי אברמסון, מתוך איגרת מהמחתרת, 1994
