שבע שנים לאחר שקמה והלכה, אור חוזרת, ואחותה גילי לא יודעת אם לשמוח או לפחד.
אור וגילי גדלו ביחד, גידלו את ילדיהן ביחד, עשו זו בשביל זו כל מה שאפשר ואהבו כמו שרק אחיות יכולות לאהוב. אבל אז קרה מה שקרה, ואור עזבה, נעלמה בלי להותיר סימן. עברה שנה, עברו שנתיים, עברו חמש ושש ושבע. עכשיו היא שוב כאן.
על משפחה ואהבה, אשמה וכעס, על מה שאי אפשר לתקן ועל מה שאפשר לקום ממנו וללכת הלאה בדרמה משפחתית מותחת בשנה שבע, ספרה השני של מיכל קרייטלר, מחברת קצוות שרופים.
הרמז הראשון היה במכולת של פיני, זאת שהוא מכנה ״פינימרקט״, אבל זה לא שם שאפשר להגיד בפנים רציניים, אז כולנו ממשיכים לקרוא לה ״המכולת של פיני״.
כשכבר הגיע תורי לשלם, אחרי מירי מהבניין ממול שבאה עם הילדה הממושקפת שלה לקנות טילון, ואחרי אסתר הזקנה מהרחוב המקביל שקונה, כמו כל בוקר, לחם וחלב ולבן כאילו אנחנו עוד בשנות השישים, הושיט לי פיני את השקית עם הצימוקים, קרץ לי ואמר, ״אז מה, רוצה לנסות מהגבינה החדשה שהגיעה הבוקר?״
