'נגד כיוון השעון' הוא ספר השירה הרביעי של פיליפ רוזנאו בהוצאת 'קשב לשירה'. הספר הוא מעיין פרק סיום ברביעייה קאמרית. מבין כלי הרביעייה הוא משול, אולי, לצ'לו המתעקש להזכיר לנו בתוגת צליליו שכשהיה עץ היה לו ניגון משלו. הספר הוא כתב התנתקות מיבשת אירופה, שהעניקה למשורר את שמו, מנופיה, מחזיונותיה ומחלומותיה.
"כמה זה באמת חשוב מה אני
על רגל אחת באוטובוס דחוס
כשמבט טובע בעסיס מעוריה
מעורר אותה. היא מסיטה
את האייפון ומחייכת: 'תשב
אדוני, אני כבר יורדת"
