נבחר לרשימה הארוכה של פרס ספיר לשנת 2023 - ספרו של שחר מגן, המתחקה בעלילה מרתקת אחר הבדידות, מתבונן ביופי הטמון בה ובעושר הפנימי שהיא מאפשרת.
ביישוב קהילתי סמוך לים המלח נהרג אחד התושבים, ככל הנראה בעקבות התפוצצות מוקש. כאשר מקרי המוות הולכים ומצטברים, אישה חריגה בנוף המקומי - צאלה, רווקה בת 46 הגרה לבד ביישוב - סבורה שלא מדובר במקריות. היא מתכנסת עוד ועוד אל תוך עולמה, פועלת כבלשית מטעם עצמה, מגלה קשרים וחיבורים סמויים בין קורבנות המוקשים, רוקמת פרשנות משלה למקרי המוות - ונעלמת מהיישוב, מותירה אחריה סימני שאלה רבים.
אחותה הצעירה, נטע, סגנית מפקד בית סוהר לנשים ואם לשניים, מגיעה ליישוב ונחושה למצוא את אחותה. נטע מחזיקה בפרשנות אחרת, ארצית יותר, למתרחש. אך ככל שהיא נחשפת לחייה של אחותה ולמנהגי המקום, כך הופך היישוב הקטן לאפל ומאיים יותר ויותר וחיי השגרה הסדורים שלה סוטים ממסלולם.
היא התעוררה בבת אחת, כאילו שלפו אותה מתוך בור. האדמה רעדה, והיא התיישבה על קצה המיטה והתחבטה האם עדיף להסתתר תחתיה. לא מעט אנשים ניצלו בזכות תושייה של רגע. ואז שוב נשמע רעש, מחריש אוזניים ממש, ובעקבותיו מהלומות רפות. אולי מישהו דופק על הדלת? אבל לא היה אף אחד בחוץ, אחרת הכלבה היתה נובחת. היא הרכיבה את משקפיה, ואור פתאומי סימא את עיניה, ושוב היא שמעה רעש. ואז החלו טפטופים. זה רק גשם, הסיקה ונשכבה חזרה.
