"נולדתי בטקאהו, ליד הילסבורו, כשנים עשר מייל מאיסטון שבמחוז טלבוט, מרילנד. איני יודע בדיוק מהו גילי, כי מעולם לא ראיתי מסמך מהימן כלשהו המציין אותו. בעצם רוב רובם של העבדים לא יודעים מהו גילם יותר מאשר סוסים יודעים אותו" – כך נפתח אחד הטקסטים המכוננים, החשובים והמרגשים ביותר בתולדות ארצות הברית.
את הספר כתב במו-ידיו ומנהמת לבו פרדריק דאגלס, עבד שחור שלמד קרוא וכתוב בהיחבא. דאגלאס הוא העבד הראשון שכתב את סיפורו בעצמו – מיום היוולדו בחווה דרומית עד לבריחתו והפיכתו לאחד הלוחמים המרכזיים נגד העבדות.
חוויות היומיום הפיזיות והנפשיות של העבדות, ותהליך השחרור הפנימי והחיצוני, הם במרכז הספר החשוב הזה, שנלמד עד היום בבתי ספר ובאוניברסיטאות ברחבי העולם, ומובא לראשונה בעברית בתרגום מיכל אילן ובעריכת ראובן מירן, מו"ל הוצאת נהר ספרים. קריאת חובה ספרותית והיסטורית.
במשפחתו של האדון יו חייתי כשבע שנים. בזמן זה הצלחתי ללמוד לקרוא ולכתוב. כדי להצליח בכך נאלצתי לנקוט תכסיסים שונים. לא היה לי מורה קבוע. גברתי, שברוב טובה התחילה ללמדני, לא רק שהפסיקה לעשות זאת בעצתו ובהשפעתו של בעלה, אלא גם התנגדה לכך שכל אדם אחר יעשה זאת.
