לראשונה בעברית, בתרגום אביבה ברק-הומי: ארבעה מסיפוריו הראשונים של הסופר הצרפתי בן המאה ה-19, גוסטב פלובר, שנכתבו בשנים 1838-1836, כשפלובר היה נער בן 16-15!
שיכור ומת, זעם ואין אונים, ביבליומָניה, אשת העולם – "הסיפורים מעידים על נפש בוגרת ועל כישרון גדול שאכן הבשיל והגיע אחר כך לשיאים ספרותיים המוכרים לנו", נכתב באתר נהר ספרים. "חשיבותם של סיפורים מוקדמים אלה, מלבד ההנאה שבקריאתם, טמונה לדעתנו גם בהיותם חומר חשוב לחוקרים עבריים של מכלול יצירתו של פלובר".
ברחוב צר ונטול שמש בברצלונה חי לפני זמן לא רב אחד מאותם גברים שמצחם חיוור, שקערורי, ועיניהם דלוחות, אחד מאותם יצורים שטניים ומוזרים כמו שהוֹפְמָן* העלה בחלומותיו.
היה זה ג'אקומו מוכר הספרים.
הוא היה בן שלושים וכבר נחשב לזקן ובָלֶה; גזרתו הייתה גבוה, אך שפופה כמו גֵווֹ של איש זקן; שערותיו היו ארוכות אך לבנות; ידיו היו חזקות ומגוידות, אך צמוקות ומכוסות קמטים; חליפתו הייתה עלובה וממורטטת, הוא נראה גמלוני ושרוי במבוכה, פניו היו חיוורים, עצובים, כעורים ואפילו נבובים.
-
* א' ת' הופמן (1776–1822), סופר גרמני, כתב סיפורי פנטזיה וגותיקה. אופרה בשם "סיפורי הופמן", המבוססת על שלושה מסיפוריו, הולחנה בידי זָ'ק אוֹפֶנְבָּךְ ובוצעה לראשונה ב־1816.
