"פוליטיקה של שנאה גוררת תמיד שנאה" ו"אוטופיה היא המציאות היחידה", טען הגיאוגרף, הסופר והאנרכיסט הצרפתי אליזה רקלו (1905-1830), שזכה למוניטין רב והיה נערץ על ידי הוגים בולטים במאה ה-19.
מתוך הספר, הכולל שלוש מסות של רקלו בתרגום ראובן מירן ובעריכתו:
אין ספק שתנועת השינוי תוביל למעשי אלימות ולמהפכות, אבל האם העולם הסובב אותנו אינו עולם של אלימות מתמשכת ומהפכה מתמדת? ובין העומדים משני צידי המתרס במלחמה החברתית, מי יהיו האנשים שיישאו באחריות? אלה המכריזים על עידן של צדק ושוויון לכול, ללא הבדל מעמדות ויחידים – או אלה המבקשים להותיר את המחיצות על כנן וכתוצאה מכך לשמֵר את השְׂנאוֹת והכיתתיות, אלה המוסיפים עוד ועוד חוקי דיכוי ושאינם יודעים לפתור בעיות אלא באמצעות חיילים, פרשים ותותחים?! ההיסטוריה מאפשרת לנו לקבוע בוודאות גמורה שפוליטיקה של שנאה גוררת תמיד שנאה, מחמירה בהכרח את המצב הכללי או אפילו מביאה לחורבן מוחלט. כמה אומות נכחדו כך, על המדכאים והמדוכאים גם יחד! האם גם אנו נִכחֵד בתורנו? אני מקווה שלא, וזאת הודות למחשבה האנרכיסטית המפלסת את דרכה יותר ויותר ומחדשת את היוזמה האנושית.
