במדינה שהמלחמה היא הפעילות האנושית המרכזית המלווה אותה מאז הקמתה, אולי נוכל ללמוד מנפוליאון בונפרט, ש"כאשר אין לך כלל שיטה מדינית אתה מניח לעצמך להיגרר אחרי המאורעות".
איך לעשות מלחמה מציג את המשנה הצבאית של נפוליאון בונפרט - איש ספר משכיל, מדינאי בעל חזון, ובה-בעת רודן אכזר, קצין שאפתן ללא מעצורים, מפקד ומצביא נועז, גאון צבאי שלמד מקודמיו הקדמונים חניבעל, יוליוס קיסר ואחרים, שהיו לו למקורות השראה ולהם ניסה להשתוות.
התשובה לשאלה "איך לעשות מלחמה" נסמכת על אינספור פקודות, צווים, מכתבים, מחשבות והגיגים של בונפרט עצמו, וכן על עבודתו של אונורה דה בלזק, שהעריץ את נפוליאון וליקט מאות אִמרות והגיגים נפוליאוניים מפיהם של חיילים ותיקים שלחמו בפיקודו ולצידו של הקיסר.
שער ראשון פרק א: עקרונות כלליים
1. התאוריה אינה המלחמה בפועל.
2. אמנות המלחמה היא אמנות פשוטה וכול כולה ביצוע; דבר בה אינו נעשה באופן סתמי, הכול בה הוא שכל ישר, דבר בה אינו אידיאולוגיה.
3. המילים הן הכול.
4. מלחמה היא עניין של דעה.
5. הכול במלחמה הוא עניין של דעה: דעה על אודות האויב, דעה על חייליך שלך. אחרי קרב אבוד, ההבדל בין המנוצח למנצח הוא עניין של מה בכך.
6. אין הכרח לומר מה מתכוונים לעשות ברגע שעושים זאת.
7. לאמנות המלחמה יש עקרונות בלתי משתנים, שמטרתם העיקרית היא להגן על הצבאות מפני טעויות המפקדים באשר לכוחו של האויב; טעות הנעשית תמיד, לעיתים יותר ולעיתים פחות.
8. כל פעולה צריכה להיעשות על פי תוכנית, כיוון שהמקרה אינו מניב הצלחה למאומה. במלחמה דבר אינו מתקבל אלא על פי חישוב; כל מה שאינו נלמד לפרטי פרטים אינו מניב כל תוצאה. במלחמה יש צורך ברעיונות פשוטים ומדויקים.
9. כאשר אין לך כלל שיטה מדינית אתה מניח לעצמך להיגרר אחרי המאורעות.
10. אירוע אינו צריך לנהל את המדיניות, אלא המדיניות היא שצריכה לנהל את האירועים.
