"אני לא הכרתי את אנרי קוריאל" הוא ספר חדש לסופר, המתרגם ומו"ל הוצאת נהר - ראובן מירן. לאחר שנים של שתיקה כסופר, יוצא ספר מיוחד וייחודי זה, הכולל סיפורים קטנים אך כה גדולים בנפש ורוח, של מפגשים ושיחות במקומות שונים בעולם, עם אנשים ונשים שפגש במהלך חייו בארץ ומחוצה לה - סופרים, אמנים ולוחמי חירות מוכרים פחות או יותר - כולם דומים בכך שמימשו את חייהם עד סוף מחשבתם ואמונתם בערכי הסולידריות הכלל אנושית.
ככזה, הקובץ הוא מן הקבצים החשובים והנדירים בנוף
הספרות הישראלית כיום, והוא המשך ישיר לעשייה
הספרותית והתרבותית של הוצאת "נהר ספרים".
"...לכל הדמויות האלה מכנה משותף אחד – ההליכה עד קצה המחשבה והאמונה. לואיז מישל, אנרי קוריאל, בנז'מן פרה, ז'ורז' ברסאנס, פרסי ביש שלי, פול גוגן, ז'אק ברל, ג'ק קופ, יאן ראבי, נלסון מנדלה, חיים הנגבי – דומה שכל האנשים האלה – לפחות בראייתי הלא-מושלמת – הרחיקו עד קצה גבול מחשבתם ואמונתם בערכי הצדק, החירות, השוויון והאחווה וחיו את חייהם עד קצה גבול היכולת, תוך שהם משלמים מחיר יקר כדי לשמור על חירות המחשבה – מי בחייו האישיים, החברתיים או הכלכליים, מי בחירותו שלו ומי בחייו. הם היו נאמנים לרעיונות הכלל-אנושיים שהניעו אותם ובכך העניקו את המשמעות הגדולה ביותר שאדם יכול להעניק לחייו – לחיות אותם עד הסוף.
האם זוהי אכן התשובה? סיפורי המסות האלה שנולדו במסעות במקומות שונים בעולם, הם, במידה לא מבוטלת, ניסיון לברר גם את הנקודה הזאת."
