כך כותבת ניצה פלד, מתרגמת הספר, באחרית הדבר: "האיש שאהב איים ביקש לצאת מהיבשת. לצאת מן המקום, לצאת מהזמן. תחילה ביקש להשאיר חותם פיזי, אחר כך שאף להתעלוֹת רוחנית. לבסוף ביקש רק להסתגף. שלושה איים, שלושה פרקי חיים שבהם אדם הולך ומתמעט, הולך ומצטמצם ומסתגר."
"האיש שאהב איים" הוא אחת מיצירותיו האחרונות - הקצרות
אך החזקות ביותר של ד"ה לורנס - הסופר, המשורר, המחזאי והמסאי האנגלי הגדול, מחבר היצירות המונומטליות "מאהבה של ליידי צ'טרלי", "בנים ואוהבים", "נשים אוהבות".
הספר, שרואה אור לראשונה בעברית בהוצאת "נהר ספרים", הוא משל עדין ופיוטי לחיי האדם, שמאבדים עם השנים את אחיזתם במרחב ובזמן, הולכים ומצטמצמים, עד להצטמצמות האחרונה, בנקודת הסוף.
"איש אחד אהב איים. הוא נולד באי, אבל האי הזה לא התאים לו, היו בו יותר מדי אנשים מלבדו. הוא רצה אי משלו: אולי לא להיות בו לבד, אבל ליצוֹר בו עולם משלו.
לאי גדול אין שום יתרון על פני יבשת. אי חייב להיות קטן למדי כדי לתת הרגשה של אי; והסיפור שלפנינו יבהיר כמה זעיר אי חייב להיות כדי שיתאפשר לאדם למלא אותו באישיות שלו."
