רשימות של מרקוס אַוּרליוּס, הקיסר והפילוסוף הרומי, שהיה מהשליטים הנאורים יותר בהיסטוריה של האנושות, בתרגום לעברית בסדרה המצוינת זמן לפילוסופיה של הוצאת נהר ספרים.
תפיסתו של מרקוס אַוּרליוּס מושפעת מכתביהם של הפילוסופים הסטואים שקדמו לו ובראשם סנקה ואפיקטטוס. בד בבד עם ניהול ענייני המדינה וניהול המלחמות שטלטלו את האימפריה העלה אורליוס על הכתב את הלכי נפשו - כנראה בעשור האחרון לחייו. רשימותיו הן מעין יומן אישי האוצר את מחשבותיו על עולם ומלואו. הגיגיו של מרקוס אורליוס הם סדרת תרגילים רוחניים. תכלית האימון הרוחני היא אחת: לחשל את האדם לחיות את חייו כהלכה בעולם הזה ולפתח מודעות מושכלת ורגישות תבונית הן לעצמו הן לסובב אותו.
תרגום זה מצטרף אל תרגומיו האחרים של אברהם ארואטי מן התרבות והפילוסופיה היוונית והרומית, שראו אור בסדרה ומרחיבים את לבנו ואת אופקינו.
(1) מסבי וֵרוּס למדתי דרך ארץ ומזג נוח.
(2) משמו הטוב של אבי מולידי ומזוכרי אותו: צניעות וגבורה.
(3) מאִמי: יראת אלים וגמילות חסדים, הימנעות לא רק ממעשים רעים אלא אף ממחשבות על אודותם; לחיות חיי פשטות, ולרחוק כמידת האפשר מאורח ות העשירים.
(4) מאבי-סבי: לא לשים פעמַי אל בתי הספר הציבוריים, כי אם להפיק תועלת ממורַי הפרטיים בביתי, וכי בעניינים שכאלה יש להוציא ברוח נדיבה.
(5) ממחנכי שטיפחני: לא להיות חסידם של ה'ירוקים' או ה'כחולים', ה'קלים' או ה'כבדים'; לשאת בעמל ולהסתפק במועט, לכונן דברים במו ידַי, לא לבחוש בקדֵרת אחרים ולסור מדיבּת לשון.
