לנה נוסעת להודו כדי להשתקם מאסון שטילטל את חייה. נרדפת על ידי רוחות העבר, היא מוצאת שלווה רק בשחייה באוקיינוס ההודי בשעת הזריחה, שם היא מבחינה מדי בוקר בילדה קטנה, משחקת לבדה בעפיפון. כאשר לנה נסחפת לתוך הים, הילדה מזעיקה עזרה ולנה ניצלת על ידי "הבריגדה האדומה" – קבוצת הגנה עצמית לנשים שמתאמנת בסמוך.
כשלנה מבקשת להודות למצילה שלה, מתברר לה שהילדה עובדת ללא הפסקה במסעדה של בן דודה, שאסף אותה אל ביתו ומנצל אותה. היא מעולם לא למדה בבית הספר, והיא מתבצרת מאחורי אילמוּת. מה מסתירה השתיקה שלה? ומה הסיפור שלה? בעזרת מנהיגת הבריגדה הצעירה והקשוחה, לנה מנסה לחשוף את סודותיה של הילדה. כצעד ראשון, היא מחליטה ללמד אותה קרוא וכתוב.
כך מתחילה הרפתקה מהולה בתקווה וכעס – מפגש מרַפֵּא בין אישה רדופה, צעירה חמת מזג וילדה צנומה בלב הודו המיוסרת – בספרה של הבמאית, השחקנית והסופרת הצרפתייה לטישיה קולומבני, מחברת הצמה.
לנה מתעוררת בתחושה משונה, עם פרפרים לא מוכרים בבטן. השמש שולחת קרניים ראשונות למהבליפורם. בצריף הצמוד לבית הספר כבר חם. על פי התחזית החום יגיע היום בשיאו ל־40 מעלות. לנה מסרבת להתקין מזגן — בבתי השכונה אין מזגנים, למה שהיא תהיה יוצאת דופן? מאוורר פשוט מערבל את האוויר המחניק בחדר. הים הקרוב מספק לא יותר ממשב רוח כבד. הבל מר ומצחין של דגים מיובשים מכסה על ריח הרסס המלוח. יום ראשון ללימודים שרבי, תחת שמי עופרת. ככה זה כאן, שנת הלימודים מתחילה ביולי.
