לריסה, הידועה בשם ללה, ראתה מה עשתה חבורת הזאבים לאלכס בהפסקה בבית הספר, והיא נחושה לשרוד. לכן היא ניסחה את הכללים שמאפשרים לה ולחבריה ללכת בין הטיפות, לוודא שאף אחד לא שם לב שהם שונים: להעמיד פנים, לא לספר דבר להורים, לא לבכות. עד שקורה משהו כל כך ענק, שאין ברירה – הם חייבים לשבור את החוקים, לתת לאמת לנצח.
על בריונות והתמודדות, שונות וקשיי קליטה, ילדים והורים, כלבים וזאבים בהחוקים, ספר בשבעה קולות, הראשון שגם כתבה המאיירת האהובה והמוערכת ליאורה גרוסמן – אוצרת ומורה לאיור שעלתה מברית המועצות בשנות השבעים של המאה העשרים ואיירה יותר ממאה ספרי ילדים בארץ ובעולם, זוכת עיטור אנדרסן וכלת פרס הפנקס לתרומה משמעותית לספרות הילדים הישראלית.
כשהייתי קטנה, פחדתי להירדם כי בחלומות שלי רדפו אחרי זאבים.
אמא ניסתה להרגיע אותי ואמרה אין פה זאבים – השארנו את כולם ברוסיה ואני יכולה לישון בשקט.
היא לא יודעת שזאבים יש בכל מקום.
