קריאת תיגר על יסודות הדת המונותיאיסטית ועל עיקרי האמונה היהודית במשה האיש והדת המונותיאיסטית – הספר האחרון של זיגמונד פרויד שהתפרסם בימי חייו. באמצעות הסיפור שטווה על משה המצרי ועל מקורותיה המצריים של הדת המנותיאיסטית מנסה פרויד להתמודד עם שאלות אישיות, ציבוריות ומקצועיות שהטרידו אותו שנים רבות.
לאחר כתיבה ממושכת ומייסרת, פרויד השלים את כתיבת הספר ב-1939, זמן לא רב לפני מותו, והחליט לפרסמו למרות התנגדות רבים ממקורביו, בעיקר היהודים שבהם. נסיבות כתיבתו ופרסומו של הספר מעניקות לו מעין תוקף של צוואה: הספר מציג את מחשבותיו האחרונות של פרויד על יחסיו עם אביו, על זהותו היהודית, על המקרא ופרשנותו, על מהותה של מסורת, על קורות העם היהודי ומקורות האנטישמיות, על תולדות התרבות וסיכויי הישרדותה ועל עקרונות הפסיכואנליזה.
לשלול ממסורתו של עם את מי שהוא מפאר כגדול בניו איננו מעשה אשר יעשה בשמחה או בקלות ראש, לא כל שכן כאשר העושה עצמו אף הוא בן לעם זה. ברם, אין שיקול או דוגמה שיניעו אותנו לזנוח את האמת לטובת אינטרסים לאומיים לכאורה, מה גם שניתן לצפות שהבהרת הדברים תתרום להעמקת הבנתנו.
