טוטם וטאבו

אחת היצירות המפורסמת והמשפיעות של זיגמונד פרויד, שנכתבה בשנים 1913-1912, מובילה אותנו צעד אחר צעד לעבר המיתוס של פרויד על אודות רגע לידת האנושות, הרגע שבו הפך הקוף לאדם מצפוני ובן-תרבות. 

על הבסיס לכל מערכת הטקסים והמפעלים התרבותיים האנושיים, על רגע בריאתו של הטאבו הפנימי-נפשי, החיצוני-חברתי ושל המצפון, על לידת הנפש האנושית והלא-מודע האישי והקולקטיבי, על ציווי האיסור על גילוי העריות ועוד ועוד, בטקסט מפתח לתיאור מערכת היחסים הסבוכה בין תשוקה לבין חוק, כמו גם ליחסו הדו-ערכי של הפרט לקהילתו ולמנהיג העומד בראשה. 

יותר ממאה שנים חלפו מאז פרסום הספר, והשלכותיו ההגותיות עדיין מאתגרות את השיח הפסיכואנליטי, הפילוסופי והמגדרי, ללא קשר לקביעה אם מה שתיאר פרויד נכון מבחינה עובדתית-היסטורית והאם המחקרים האנתרופולוגיים והביולוגיים אשר עליהם הסתמך היו תקפים בזמנו ועודם תקפים בימינו.