לפני עשר שנים נכנס בסערה לחיינו רב-פקד אברהם אברהם, ומאז אנו אחוזות תזזית בכל פעם שמגיע ספר חדש בסדרה המצוינת הזאת. אמונה הוא הרביעי בסדרה המצליחה של הסופר והעורך דרור משעני, המפליג הפעם עם גיבורו לעולמות רחוקים ומנסח עמדה אתית אמיצה ויוצאת דופן, כשם שהיא מלאת תקווה ואהבת אדם.
באמונה טרוד אברהם בשתי חקירות. בראשונה, תינוקת בת יומה נמצאת בתוך תיק מחוץ לבית חולים, והאישה החשודה שהשאירה אותה שם נתפסת מיד. אברהם, המובס מתיקים כואבים של אלימות במשפחה, מעדיף לא להאזין לסיפורה ומתרכז בחקירה השנייה – חיפושים אחרי תייר שווייצרי מסתורי, בעל כמה שמות ודרכון מזויף, שנעלם מבית מלון בבת ים, כאילו בלעה אותו האדמה.
שתי החקירות יובילו את אברהם קרוב מאוד הביתה וגם הרחק ממנו, לפריז המוכרת לו מספרי הבלשים האהובים עליו. הן יפגישו אותו עם אנשים שהוא חשב שהוא יודע עליהם הכול, ועם אנשים שלא פגש מעולם ושלא ברור אם הם קיימים, ויחשפו בפניו סיפורים שהוא יצטרך להחליט אם הוא מאמין בהם או לא. בסופן הוא יצטרך לענות על שאלה הנוגעת גם לחייו: מהו הדבר הנכון לעשות?
מפקד מרחב איילון, ניצב בני סבן, לא ניסה להסתיר את תדהמתו. הוא פתח במשיכה נרגזת את מגירת שולחן הכתיבה שלו ושלף ממנה נרתיק קטיפה כחול, שמתוכו הוציא מכשיר דמוי עט, עשוי מזכוכית כהה. "אני לא מאמין לך, אבי. אתה לא יכול להיות רציני," הוא אמר.
רב-פקד אברהם אברהם דווקא היה רציני מאוד. הפגישה ביניהם אמנם נקבעה רק באותו בוקר, אבל הוא תיכנן אותה מאז ראשית הקיץ וחיכה לה מאז ששב מחופשתו. סבן שאל, "זה לא מפריע לך, נכון? הסיגר?" ואברהם ניענע בראשו.
אילנה ליס, שהיתה מפקדת המרחב לפני סבן, נהגה להוציא מאותה מגירה כוס פלסטיק שקופה, לשפוך לתוכה מעט מים ואז להניח אותה על השולחן ולבקש מאברהם, "תדליק לנו סיגריה", אף שבתחנה אסור לעשן. הוא היה מצית סיגריה, מושיט לה ואז מצית סיגריה לעצמו — ובימים שבהם התחילו לעבוד יחד והיו צעירים, היה מכניס שתי סיגריות לפיו ומצית אותן בלהבה אחת ארוכה.
