חדר המיתות של סאד

על המבנה הפילוסופי המצביע על הקשר בין אכזריות לאושר בספרו של פרופ' יואב רינון על דונטיין אלפונס פרנסואה, הוא המרקיז דה סאד, אשר העניק לתופעת הסאדיזם את שמה.

סאד ניצב במוקדן של שערוריות חברתיות וספרותיות ממאה ה-18 עד ימינו. כתביו הבוטים, המשלבים פורנוגרפיה ופילוסופיה, מחייבים אותנו לחשוב מחדש על מקומו של הסאדיזם בעולמנו ועל הגדרת הטבע האנושי. דעותיו המהפכניות, למשל ביחס לאוננות ולהומוסקסואליות גברית ונשית, מציגות תפיסת עולם שעל פיה הסרת כבלי המצפון והמוסר מאפשרת לאדם לממש את טבעו ולהגשים את שאיפתו לאושר – תפיסה הכורכת יחד את החירות האישית עם סבלו של הזולת ואת המימוש העצמי עם הפיכת האדם לחפץ.

תוך כדי הצבת החוקיות ב"משנה סדורה" זו, רינון חושף גם את הסדקים הנִבעים בה ומביאים בסופו של דבר לקריסתה. מקום נרחב מוקדש בספר גם ליחסו הדו-ערכי של סאד לנשים, והוא כולל דיון גם במקומם של הרגשות ובתפקידם בעולם של אלימות וכוח, ובמיוחד במשמעותה של האהבה כצומת של צרכים וחרדות. הספר מסתיים בחשיפת הקשרים הגלויים והסמויים בין כתיבתו של סאד להשקפת העולם הפוסט-מודרניסטית.