מה יש בהן, בגחליליות הזעירות, בהבהובן החמקמק בחשיכה, שגרם לכך שנחרתו בתודעה כדימוי פילוסופי ופוליטי בהגותם של יוצרים ותיאורטיקנים? שנים רבות אחרי ששיר הקינה של פאזוליני ביכה את אובדנן של הגחליליות, הציע הפילוסוף ז'ורז' דידי־הוברמן במסתו המרתקת "הישרדותן של הגחליליות" שירה חדשה. הישרדותן, הוא כותב, תלויה בקריאת תיגר על ההרגל הרווח לקבל תשובות מן המוכן באמצעות הבחירה לשאול, לתהות, ולהרהר.
עמדה זו היא שהניעה אותנו בייסודו של כתב העת גחליליות: לאותת במילים בחזרה אל הדימויים האודיו־ויזואליים, המכילים עולם העולה על סך ייצוגיו. לקהל הקוראים בעברית מוצעת היכרות עם כתב העת החדש המוקדש לשיח עכשווי ורלוונטי על קולנוע וטלוויזיה. גיליון הבכורה משמש בימה לחוקרי קולנוע, טלוויזיה ותרבות חזותית לצורך תיאור, ניתוח וגיבוש רעיונות, פרשנויות ותגובות, על סרטים ובעקבותיהם.
גחליליות מעוגן בנקודת מבט גלובלית, הן מבחינת השיח התיאורטי הן מבחינת היצירות והזרמים הנידונים, אך בו בזמן הוא נטוע ביצירה הישראלית על רבדיה ההיסטוריים, גווניה הלאומיים, הדתיים והאתניים. במסגרת כתב העת החדש אנו מבקשים להאיר את המנעד-רוחב היריעה ונקודות המבט המגוונות על קולנוע מקומי ובינלאומי, פרי עטם של חוקרים בעלי שם, דוקטורנטים ומסטרנטים ובצדם גם יוצרות ויוצרי קולנוע.
