"הבית לקח" הוא ספר השירה הראשון של מיטל זהר, בעריכת דרור בורשטיין. בולטת בו ההקפדה הזהירה על כל מילה, קול דרוך וקשוב מהלך בו. השירים בריקוד מתמיד של אי-וודאות מול מציאות עדינה – שברי זיכרון רגעיים, מילה שנאמרה. בורשטיין כותב: " 'אני מצטערת': כמה אומץ ודיוק נדרשים כדי להגיע, בספר שירה ראשון, לשיר בן שתי מילים שזו לשונו " [מתוך דבר העורך בגב הספר]
" אֵצֵא עַכְשָׁו
חַיַּת אָדָם
אֶעֱשֶׂה בַּיִת
גַּם אִם לֹא תִּהְיֶה בּוֹ אָהֲבָה
אוֹ שֶׁאֶת לִבִּי אֶתֵּן לְעָצִים?
אֶת כָּל לִבִּי אֶתֵּן לֶעָצִים. "
(הבית לקח, מיטל זהר, עמ' 36-37)
