חיסול הקאסטות

מהדורה מוערת של מניפסט פוליטי מהחשובים בהודו, מופת של כתיבה פוליטית שוחרת צדק וקדמה, מאת בהימראו ראמג׳י אמבדקר, שהטיף לחיסולה המוחלט של שיטת הקאסטות. המהדורה כוללת את הנוסח המלא של נאום שלא נשא, את הפולמוס בין מהטמה גנדי ואמבדקר, וכן מסה ארוכה, כמעט ספר בפני עצמו, מאת הסופרת והפעילה החברתית ארונדהטי רוי, שכותרתה הדוקטור והקדוש, התובעת להעריך מחדש את מקומם של אמבדקר וגנדי בהיסטוריה לאור מצבה של החברה ההודית בימינו.

ד״ר בהימראו ראמג׳י אמבדקר (1956-1891), בן לקאסטת מָהָאר האסורה בנגיעה ואחד המשפטנים המזהירים בדורו, היה שר המשפטים הראשון של הודו ועמד בראש הוועדה לניסוח החוקה. אמבדקר היה מבקרה החריף ביותר של שיטת הקאסטות המושרשת בהינדואיזם.

ב-1936 הוזמן אמבדקר לשאת דברים בכנס שנתי של קבוצה הינדואית רפורמיסטית. לאחר שקיבלו המארגנים את נאומו לעיון מוקדם, הם מצאו את תוכנו "בלתי נסבל" וההזמנה בוטלה. בתגובה הדפיס אמבדקר על חשבונו 1,500 עותקים של הנאום. בשונה מיריבו המר מהטמה גנדי, שהכיר בפגמיה של השיטה אך העדיף אותה על שיטת המעמדות המערבית, אמבדקר הטיף לחיסולה המוחלט, גם במחיר חיסולה של הדת ההינדואית שעליה ועל כתביה היא מתבססת. גנדי תקף את הספר בסדרת מאמרים בעיתונו, שבהם המשיך להצדיק את שיטת הקאסטות. אמבדקר השיב למאמריו של גנדי וצירף את ההתפלמסות ביניהם למהדורות הבאות של הספר, שהפך לקלסיקה.

"בשביל הטמאים״, טען אמבדקר, ״ההינדואיזם הוא מרתף עינויים. לא תיתכן שיטה משפילה יותר של ארגון חברתי משיטת הקאסטות". הוא היה נחוש להתנתק מההינדואיזם, וב-1935 הכריז בוועידת המעמדות המדוכאים: ״לרוע מזלי נולדתי עם סטיגמה של טמא. אין זו אשמתי; אך לא אמות כהינדו, כי בשליטתי הדבר״. כמה חודשים לפני מותו, המיר את דתו לבודהיזם בטקס המוני במומבאי.