דממה מדברת

האם הסבל באמת חשוב? כן ולא. אלמלא סבלתם כפי שאתם סובלים, כבני אדם לא היו בכם כל עומק, ענווה או חמלה. לא הייתם קוראים עכשיו ספר זה. הסבל סודק את קליפת האגו, וזו הנקודה שבה הוא ממלא את תפקידו. הסבל נחוץ עד אשר אתם מכירים בכך שהוא איננו נחוץ.

***

למדריך רוחני אמיתי אין מה ללמד, במובן המקובל של המילה. אין לו מה לתת לכם או להוסיף לכם: לא מידע חדש, לא אמונות, ולא כללי התנהגות. תפקידו היחיד של מורה כזה הוא לעזור לכם להסיר את מה שמפריד ביניכם לבין האמת על מי שאתם, ומה שאתם כבר יודעים בעמקי הווייתכם. המורה הרוחני נמצא שם כדי לחשוף ולגלות לעיניכם את ממד העומק הפנימי שהוא גם – השלווה.
אם אתם מגיעים אל מורה רוחני, או אל הספר הזה, בחיפוש אחר רעיונות מגרים, תיאוריות, אמונות, דיונים אינטלקטואליים, אתם עשויים להתאכזב. במילים אחרות, אם אתם מחפשים מזון למחשבה, לא תמצאו אותו, ותחמיצו את מהות הלימוד ואת תמציתו של הספר שאינה במילים, כי אם בתוככם. טוב לזכור זאת ולחוש זאת, בעודכם קוראים. המילים אינן אלא ציוני דרך. הדבר שעליו הן מצביעות אינו נמצא בתחום המחשבה. הוא ממד בתוככם, והוא עמוק ועצום לאין קץ מן המחשבה. שקט חי ונושם הוא אחד ממאפייני הממד הזה, לכן, בכל פעם שתרגישו בשקט ובשלווה הממלאים אתכם בעודכם קוראים, תדעו שהספר ממלא את מטרתו כמורה שלכם: הוא מזכיר לכם מי אתם ומצביע אל הדרך הביתה.