בספרו השני של אמיר זיו, מחבר ארבעה אבות, שהיה מועמד לפרס ספיר, אנו מצטרפים ל-72 שעות בחייהם של בני משפחה אחת, שמיטלטלים בין תאוות ממון ושליטה ובין הרצון הפשוט לאהוב. זהו ספר שכתוב מהסוף להתחלה - נפתח בנער ונערה באמבולנס, מסתיים בנער על חוף הים, ובין לבין הוא לוכד בזה אחר זה בני משפחת הון ישראלית ברגעי התפרקותה.
נער ונערה מסתגרים באמבולנס חונה, איש אינו יודע שהם שם ומה מתחולל ביניהם. שעה קודם לכן חגג סבו של הנער, תעשיין עשיר וכוחני, את יום הולדתו השבעים בחגיגה עם מאות מוזמנים, עד שברגע אחד הכול השתבש, ודווקא על ידי שותפו שמלווה אותו מצעירותו. חקירת משטרה מעורבת בכך וגם אהבות וטינות ישנות, שצפות ועולות מפרק לפרק ככל שמתרחקים לאחור בזמן.
לפנינו דרמה גדולה ורבת יצרים, ובצד האירועים הגדולים נחשפת דרמה פרטית, אישית, שלא חקירות משטרה יכריעו בה, אלא מגע יד, רפרוף שפתיים, מבט.
