4321 הוא רומן חניכה הפורשׂ ברוחב יריעה (887 עמודים) את גיל הנעורים על יופיו, חיבוטיו וייסוריו. פול אוסטר מספר סיפור מרתק, הבוחן שאלות מהותיות: מה מרכיב את זהותנו? כיצד הגורל משפיע? האם יכולנו להיות אנשים אחרים?
ארצ'י פרגוסון נולד ארבע פעמים, באותו יום ולאותה משפחה יהודית מניו ג'רזי. ארבע הווריאציות של ארצ'י פרגוסון הן נערים "זהים אך שונים, כלומר ארבעה נערים ולהם אותם הורים, אותו גוף ואותו חומר גנטי, אבל כל אחד מהם גר בבית אחר, בעיר אחרת ולכל אחד נסיבות חיים משלו, ודמויותיהם נארגות כך או אחרת בהשפעת נסיבות החיים הללו".
הארבעה מתבגרים בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים. כל אחד מהם היה במקום אחר כשנרצחו ג'ון פ' קנדי ומרטין לותר קינג. שלושה מהם מאוהבים באיימי שניידרמן, אבל גם כל אחת משלוש השניידרמניות שונה מעט מהאחרות.
"אפשר למצוא בספר את הכרונולוגיה שלי ואת הגיאוגרפיה שלי" אמר פול אוסטר בראיון, "אבל הגיבור ארצ'י פרגוסון הוא לא אני. האירוע היחיד שמופיע בספר וקרה במציאות הוא משחק כדורסל בין נערים שחורים ונערים לבנים שנערך בניוארק, שבה גדלתי. ומה שעוד לקחתי מהחיים האמיתיים זו משפחה יהודית מדרום־אפריקה שהיתה מבוססת על משפחה שהכרתי בנעוריי. כל השאר הוא בדיון גמור".
האגדה המשפחתית מספרת כי סבו של פרגוסון יצא ברגל מעיר הולדתו מינסק, ומאה רובלים תפורים לבטנת מעילו, נסע מערבה עד המבורג דרך ורשה וברלין, ואז קנה כרטיס הפלגה בספינה ושמה "קיסרית סין," אשר חצתה את האוקיינוס האטלנטי בסופות חורף עזות ונכנסה לנמל ניו יורק ביום הראשון של המאה העשרים. בשעה שהמתין לריאיון עם פקיד ההגירה באליס איילנד, פתח בשיחה עם יהודי רוסי אחר. האיש אמר: שכח מהשם רזניקוף. כאן לא תצמח לך שום טובה ממנו. בשביל החיים החדשים שלך באמריקה אתה צריך שם אמריקאי, משהו עם צליל אמריקאי טוב. מכיוון שבשנת 1900 עדיין הייתה האנגלית זרה לאוזנו של אייזק רזניקוף, הוא ביקש מבן ארצו המבוגר והמנוסה יותר להציע לו שם. תגיד להם שאתה רוקפלר, אמר האיש. עם שם כזה אי אפשר לטעות. עוד שעה חלפה, ועוד אחת, ועד שהתיישב רזניקוף בן התשע עשרה לענות על שאלותיו של פקיד ההגירה, כבר שכח את השם שאמר לו האיש. שמך? שאל הפקיד. המהגר היגע חבט במצחו ופלט ביידיש, איך ה אב פ ארגעסן (שכחתי!) וכך קרה שאייזק רזניקוף התחיל את חייו החדשים באמריקה בשם איכבוד פרגוסון. לא קלה הייתה דרכו, בעיקר בהתחלה, אבל גם אחרי שכבר לא הייתה זו ההתחלה, שום דבר בארצו המאומצת לא הלך כפי שדמיין.
