ב-7 באוגוסט 1974 הלך הלוליין פיליפ פֶּטי על חבל בין מגדלי התאומים. יום לא רגיל זה ישנה לבלי הכר את חייהם של אחדים מתושבי ניו יורק: קוריגן הנזיר, טילי הזונה, סודרברג השופט ואחרים שהם מכירים ולא מכירים.
רומן רב-קולי זה, שתחילתו באירוע שהיה והמשכו במה שיכול היה להיות, מַחיה את ניו יורק של שנות השבעים של המאה העשרים, בתקופת ווטרגייט ואחרי מלחמת וייטנאם, ומקים את מגדלי התאומים מהריסותיהם.
יסתובב לו העולם הגדול מאת הסופר האירי שהשתקע בניו יורק, קולום מק'קאן, תורגם ליותר משלושים שפות וזיכה את מחברו בפרסים רבים וחשובים, ובהם פרס הספר הלאומי ופרס אימפק דבלין.
זה היה אחד מאותם ימים לא רגילים שנותנים משמעות לשִפעת הימים הרגילים. לניו יורק יש דרך משלה: מפעם לפעם היא מנערת את נשמתה וחושפת אותה. תוקפת אותך בדימוי, ביום, בפשע, באימה, או ביופי שהמחשבה מתקשה להילפף סביבו עד שאין לך אלא לנוד בראשך בתדהמה.
