דפני אסף ז"ל, אמא של דורון אסף, חיילת צעירה מקיבוץ מעגן מיכאל שהתאבדה בינואר 2007, ופרופ' יוסי לוי בלז, פסיכולוג קליני ומומחה בתחום מניעת האובדנות, יצאו למסע אישי, חברתי, תרבותי ואנושי, שבמרכזו ניסיון לברר את שורשי הכאב הנפשי ואת הסיבות המובילות אדם להחלטה להתאבד.
במסעם פגשו שורה של אנשי רוח, מדע ודעת, בהם הפסיכיאטר וחוקר המוח יורם יובל, ההיסטוריון יובל נח הררי, הפילוסוף אסא כשר, האנתרופולוג דניאל נוה, היזמית עדי אלטושלר, ועוד רבים וטובות. כל מפגש הוליד שיחה מעמיקה מפרספקטיבה ייחודית על פשרו של הכאב הנפשי ועל האפשרויות להתמודד איתו. יחדיו, מצטרפות השיחות למסמך רב ממדי, השופך אור על תופעת האובדנות ועל הדרכים למניעתה.
פרופ' יוסי לוי בלז הוא פסיכולוג קליני, מדריך וחוקר מוביל בתחומי כאב נפשי ואובדנות, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין. חבר במועצה הלאומית למניעת אובדנות ובעמותת "בשביל החיים". דפני אסף ז"ל הייתה פעילה מרכזית במאבק למניעת אובדנות בישראל. מובילת דעה, מרצה, יועצת וחברה בעמותת "בשביל החיים". היא נפטרה ממחלת הסרטן במהלך כתיבת הספר.
יום שני אחר הצהריים, שלושה ביוני 2016. דפני ואני יושבים בחדרי הקטן שבסוף מסדרון הסגל במרכז האקדמי רופין. זה עתה סיימנו עוד מפגש של "שיח לוחמים", כך קראנו לסדרת ההרצאות המשותפות שלנו, שני לוחמים בשוחות המאבק בתופעת ההתאבדות. כל הרצאה כזו הניבה מחשבות מעניינות, תובנות חדשות ואף אינטראקציות מפתיעות. מפגשי "שיח לוחמים" גררו תגובות מטלטלות מהקהל, אבל בעיקר טלטלו אותנו. כל הרצאה העלתה שאלות רבות, והבולטת שבהן עלתה גם באותו מפגש בחדרי: מה הצעד הבא? ניסינו להבין איך נוכל להעמיק את הידע על אובדנות ולגוון את דרכי הטיפול בה, איך להפוך את העשייה שלנו למניעה של ממש. היה במפגשים הללו משהו פתוח ורענן, והוא שזרע את הרעיון לכתיבת הספר הזה. התחלנו ללכת, עדיין בלי לדעת מהו היעד הסופי. סוג של מסע פנימה והחוצה, בזמן, במרחב ובלב.
מדוע אנשים מתאבדים? זו אולי שאלת השאלות. זה גם השם של ספרו של תומס ג'וינר, אחד הספרים החשובים ביותר בתחום האובדנות. בספרו ניסח ג'וינר את התאוריה הבין־אישית, התאוריה הפסיכולוגית המתוקפת ביותר להבנת הגורמים לכאב נפשי בלתי נסבל ולהתאבדות. אבל למרות המחקר האינטנסיבי בראי תאוריה זו ובראי תאוריות אחרות, ולמרות מאות חוקרים ואלפי מחקרים שניסו למצוא פשר לתופעה, השאלה מדוע אנשים מתאבדים נותרה, ותיוותר כנראה, ללא תשובה חד־משמעית.
