רודין

"כשרק שמעתי ש'רודין' תורגם מחדש, קפצתי באוויר (מטפורית!). יש! קראתי (בלב!), קלסיקה רוסית שעוד לא קראתי אבל קראתי עליה רבות [...] טלו וקראו!" – כתב המבקר אריק גלסנר על רומן הביכורים של הסופר והמחזאי הרוסי איוואן טוּרגֶניֶיב (1883-1818) שפורסם ב־1856, ראה אור בעברית לפני שנות דור, ב־1918 – ועכשיו בתרגום חדש של ניב חמו, שהוסיף הערות ואחרית דבר.

כתבה עורכת התרגום, דינה מרקון:
דמיטרי רוּדין, אידיאליסט וחולם בעל קסם אישי כובש וכישרונות מזהירים, אינו מצליח להכות שורש במציאות הארצית, בחיים. זוהי דמות אחת משורת האנטי־גיבורים בספרות הרוסית הקלסית, שזכו לכינוי "אנשים מיותרים" {...] ספרו של טורגנייב, שעורר פולמוס עז בקרב עמיתיו הסופרים, מציג תמונות מחיי החברה הגבוהה והאינטליגנציה הרוסית בשנות הארבעים של המאה ה־19. אך גיבורו וסיפורו חורגים מתחומו של הלאומי גרידא: דיוקנו של רודין הוא דיוקן של "גאון מבוזבז" נע ונד שאינו מצליח להביא תועלת לא לו ולא לאנושות, והמזכיר את דמות "התלוש" בספרות ההשכלה העברית. יש לקוות שהתרגום החדש ישיב לרודין את מקומו הראוי בין מיטב היצירות המתורגמות של איוואן טורגנייב.