וַאדים בָּראנוֹב – חובב שירה שהיה במאי ומפיק תוכניות ריאליטי לפני שהפך ליועץ הסתרים של פוטין – הוא הדמות היחידה שמופיעה בשם בדוי בהמכשף מהקרמלין, שראה אור ב־32 מדינות, זכה בפרס האקדמיה הצרפתית ובפרס בלזק לשנת 2022 והיה מועמד לפרס גונקור.
כאשף של ספינים פוליטיים, הוא להטט במיומנות לאורך שנים בשירותו של המנהיג חסר המעצורים, אבל כאשר צילה הכבד של המערכת שסייע לבנות מתארך, הוא נחלץ ממנה ונעלם. האגדות על אודותיו מתרבות, עד שהוא יוצר בעקיפין קשר מפתיע עם המספר של ספר זה ומחליט להפקיד בידיו את סודותיו. לבד מבראנוב, כל אנשי החצר והאוליגרכים בספר, המאבקים והמניפולציות התקשורתיות והטקטיקות לחידוד הקיטוב החברתי - כולם לקוחים מהמציאות.
הספר אמנם נכתב לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך הוא חוזה אותה בדיוק מצמרר. כתיבתו של ג'וליאנו דָה אֶמפּוֹלי, מסאי ויועץ פוליטי בעצמו, מספקת תובנות מאלפות על מהותם של משטר ושלטון כוחני ועל האופנים שבהם נקבעים גורלות של מדינות; דרכה גם מתפענחת דמותו האניגמטית של פוטין, שמנהל דיאלוג מתמיד עם העריצים הרוסים שקדמו לו.
זמן רב נאמרו עליו דברים שונים ומשונים. היו שטענו כי פרש למנזר בהר אָתוֹס כדי להתפלל בין האבנים והלטאות; אחרים נשבעו שראו אותו בווילה בסוֹטוֹגְרַנְדֶה, מתנועע בתוך נחיל של דוגמניות על קוקאין; היו גם שהכריזו כי עלו על עקבותיו בנמל התעופה של שַארְגָ'ה, במפקדת המיליציות בדוֹנְבּאס או בין הריסות מוֹגָדישוֹ.
מאז התפטר וַאדים בָּרָאנוֹב ממשרתו כיועץ לצאר, הסיפורים על אודותיו, במקום לדעוך, רק התרבו והלכו. זה קורה לפעמים. מרבית אנשי השררה שואבים את תהילתם מהתפקיד שלהם. ברגע שהם מאבדים אותו, הדבר משול לתקע שנותק משקע החשמל. האוויר משתחרר מתוכם כמו מאותן בובות מתנפחות בכניסה לפארק שעשועים. אם ניתקל באחד מהם ברחוב, לא נבין כיצד טיפוס כזה הצליח לעורר רגשות כה עזים.
