בספר הילדים הראשון של ג'יי.קיי. רולינג מאז הארי פוטר, אשר רואה אור בו-בזמן בכל העולם, אנו פוגשים את ג'ק וחזיר הצעצוע שלו, מרזיר. מרזיר תמיד היה שם בשבילו, עד לאותו ערב גורלי לפני חג המולד, שבו מרזיר הולך לאיבוד. אבל ערב חג המולד הוא ערב הניסים והמקרים האבודים, ערב שבו כל החפצים הדוממים יכולים לקום לחיים, לרבות צעצועים.
ג'ק וחזיר חג המולד (התחליף המעצבן של מרזיר) יוצאים למסע מסעיר בארץ איבוד הקסומה. בעזרת קופסת אוכל מדברת, מצפן אמיץ ומשהו עם כנפיים שנקרא תקווה, הם יוצאים להציל את החבר הכי טוב של ג'ק מידיו של המאביד הנורא, כותש הצעצועים.
סיפור הרפתקה מותח על אהבתו של ילד לחפץ היקר לו ביותר ועד כמה רחוק הוא מוכן ללכת כדי למצוא אותו, המלווה באיורים מרהיבים של האמן ג'ים פילד, מאייר ספרי ילדים אהובים רבים.
אזיר היה חזיר צעצוע קטן, עשוי מבד מגבת רך. בתוך הבטן היו לו מין כדוריות פלסטיק קטנות, ובזכותן היה כיף לזרוק אותו. כפות הרגליים המעיכות שלו היו בדיוק בגודל הנכון לנגב דמעה. בזמן שהילד שהוא שלו, ג'ק, היה קטן מאוד, הוא היה נרדם כל לילה כשהוא מוצץ לאזיר את האוזן.
אזיר קיבל את שמו כי בזמן שג'ק רק התחיל לדבר, הוא היה אומר ״אזיר״ במקום ״חזיר״. כשאזיר היה חדש, הוא היה בצבע ורוד־סלמון, עם עיני פלסטיק שחורות מבריקות; אבל ג'ק כבר לא זכר שאזיר פעם נראה ככה. אזיר בטח היה תמיד כמו שהוא עכשיו: אפרפר ודהוי, עם אוזן אחת נוקשה מרוב מציצה. עיניו של אזיר נשרו, ולזמן מה נותרו לו חורים קטנים בפרצוף, אבל אז אמא של ג'ק, שהיתה אחות בבית חולים, תפרה לו כפתורים קטנים במקום חרוזי הפלסטיק החסרים. ביום ההוא, כשג'ק חזר מהגן אחר הצהריים, אזיר היה מונח על שולחן המטבח עטוף בצעיף צמר, וחיכה שג'ק יבוא ויסיר את התחבושת הקטנה שכיסתה את עיניו. אמא אפילו הכינה לאזיר גיליון רפואי שנכתב בו: ״מר א' זיר. ניתוח להשתלת כפתורים. המנתחת: אמא״.
אחרי הניתוח הזה בעיניים כולם התחילו לקרוא לו מר א' זיר, או בקיצור ״מרזיר״.
